מדיניות החוץ של יחידה 99
מדיניות החוץ של יחידה 199
ג'ון ברנס2, נהג עגלת הכבאית של יחידה 399, התענה במה שכינו חבריו – יפניזם4.
לג'ון הייתה מפת מלחמה, פרושה באופן קבוע על שולחן בקומה השנייה של תחנת מכבי האש. הוא יכול היה להסביר לכם בכל שעה משעות היום או הלילה את העמדות המדויקות, התנאים והכוונות של הצבא הרוסי והיפני כאחד. היה לו מצבור קטן של סיכות אשר נעץ במפה כדי לייצג את הכוחות הניצים, והוא הזיזם מיום ליום בתיאום עם חדשות המלחמה שהתפרסמו בעיתונים היומיים.
כל אימת שנחלו היפנים ניצחון היה ג'ון ברנס מזיז את סיכותיו ויוצא במחול מלחמה של אושר. הכבאים האחרים היו שומעים אותו צועק: "רסקו אותם, עלובים ננסיים, עיני אוכמניות, פני קוף, טמלים חריפים שכמותכם!5 כס'ו להם ת'צורה, רמאים קטנים שכמותם6, מקושתי רגליים, שורי טרייר7 – הכניסו להם עוד מנה של יאלו לולוז8 ותאכלו אורז בסנט פטרסבורג. אם כבר מדברים על הרוסים שלכם – תגידו, הם לא היו נותנים לכם פינסקי9 כשזה מגיע לסקרפוביץ'10?"
גם באי היפה של יפן לא נמצא מגן נלהב יותר לאנשי מיקדו11. תומכים במטרותיהם של הרוסים עשו בחוכמה כששמרו מרחק מיחידת מכבי האש מספר 99.
לעתים חשבו הכול כי היפנים עזבו את מוחו של ג'ון ברנס. היה זה כאשר נשמעה אזעקת האש והוא נקשר למושב הנהג בעגלת הכבאית המטלטלת, מדריך את ארבוס12 וג'ו13, הנבחרת המצוינת ביותר במדור כולו – לפי צוות יחידה 99.
מכל קודי ההתנהגות שאימץ הגבר כדי לווסת ולהסדיר את פעולותיו אל מול עמיתיו בני התמותה, המשמעותיים מכולם היו אלה של אבירי השולחן העגול של המלך ארתור, חוקת ארצות הברית והחוקים הבלתי כתובים של מחלקת כיבוי האש של העיר ניו יורק. שיטות השולחן העגול אינן ישימות עוד מאז המצאת החשמלית14 וחליפות הפרת הבטחה15, והחוקה שלנו מתגלה כיותר ויותר בלתי חוקתית עם כל יום שעובר, כך שקוד הכבאים שלנו חייב להילקח בחשבון כערך המוביל, עם כלל הזהב16 והאגרוף החדש של ג'פרי, המחפש אחר מקום ומופע17.
החוקה אומרת שאיש אחד שווה כרעהו; אך מחלקת הכיבוי גורסת שהוא טוב ממנו. זו גישה נדיבה מדי, אך החוק אינו מאפשר לעצמו להיות מובן באופן אחר. כל הנאמר לעיל עומד כפסע בפני הסכנה הגדולה – להיחשב כסתירה פנימית, ומתמסר כל כולו לחסדי תשומת הלב של האגודה לצער בעלי חיים18.
אחת מאוניות הנוסעים הטרנסאטלנטיות השליכה באליס איילנד19 גוש תאי פרוטוזואה20 שצפוי היה להתפתח לכדי אזרח אמריקני. דייל בעט בו במורד הכֶּבֶשׁ, רופא הסתער על עיניו כמו עורב, מחפש אחר גַּרְעֶנֶת21 או דלקת עיניים22. הוא נדחף אל החוף וגורש אל העיר בשם החירות – אולי, במובן העיוני, מתחסן כך כנגד המלוכנות23 עם טיפה מהנגיף המחולל אותה. זריקה תת עורית זו של אירופאיזם נדדה בשמחה לתוך ורידי העיר עם חיוך רחב של ילד מרוצה. לא הועמסו עליו מטען, דאגות או שאיפות. גופו היה בעל מבנה גמיש ומלובש בסוג של פשתן24 זר וזול; פניו היו נטולי הבעה באופן ברור, עם אף קטן ושטוח ומה שכוסה ברובו על ידי זקן מסולסל, סבוך ועבה כמעיל הספנייל25. בכיסו של הדבר המיובא26 היו מספר מטבעות – דינרים27 – סקודי28 – קוֹפֵּקָה29 – פְּפֶנִיג30 – פילסטר31 – יהיה המונח הכלכלי של ארצו הבלתי ידועה מה שיהיה.
ממלמל לעצמו, מחייך תמיד חיוך רחב, מרוצה משאגת ותנועת העיר הברברית שלתוך שעריה הגזורים דחקה אותו, הנוכרי התועה, אונית הקיטור, הרחק מהים אותו שנא, רחוק ככל האפשר מהמחוז המוגן על ידי יחידת מכבי האש 99. קל כפקק הוא הוסיף להתנדנד לצד הגאות האנושית, האטומה, הגסה והגולמית, בסְחֹפֶת הזרם אשר התנקז – התרוקן אל מאגר החירות.
בעודו חוצה את השדרה השלישית הוא האט את צעדיו, מכושף מרעם רכבות העילית מעליו וההתנגשות המרגיעה של גלגלי המכוניות על אבני הריצוף העגלגלות. ואז נשמע צליל חדש ומענג בתוך המהומה – הצלצול המוזיקלי של הגונג ומקור בוהק, הרסני ונורא, יורק אש ועשן, שאנשים מיהרו לראותו.
הדבר הנפלא, המקסים את העין, חלף בזינוק והמהגר הפרוטופלזמטי32 צעד אל תוך נתיבו עם חיוכו הרחב, הנלהב והבלתי מבין. ובעודו צועד, צעד אל מסלולה של כבאית 99 הדוהרת, עם ג'ון ברנס האוחז, בזרועות פלדה, את רסן המושכות מעל גבותיהם הדוהרים של ארבוס וג'ו. לקוד החוקתי הבלתי כתוב של הכבאי אין יוצאי דופן או תיקונים. זהו דבר פשוט – פשוט כחוק השלושה33.
היחידה הרשלנית הייתה בצד הדרך34, עגלת הכבאית ועמוד הברזל של מסילת הרכבת העילית היו בצדה השני.
ג'ון ברנס הטיל את כל משקלו ושריריו על המושכה השמאלית. הסוסים והעגלה הסתובבו והתרסקו כמו טיל טורפדו אל תוך העמוד. הגברים בכבאית התנופפו כמו יתדות. רצועת הנהג התבקעה, העמוד הצטלצל מעוצמת המכה וג'ון ברנס הועף מנתיב הכבאית עם כתף שבורה למרחק של עשרים רגל משם, בעוד ארבס – ארבס היפיפה, השחור כעורב, הנאהב ביותר – שכב, צונף ברתמתו, עם רגל שבורה.
מתוך התחשבות ברגשותיה של יחידת מכבי האש 99, הפרטים יטופלו באופן מעודן. היחידה אינה אוהבת להיזכר במאורעות אותו היום. היה קהל גדול, וקריאות דחופות נשלחו; ובעוד צליל הגונג של האמבולנס פינה את הדרך, שמעו הגברים של יחידה 99 את קול הנפץ של אקדח סוכן האגודה לצער בעלי חיים והפנו את ראשם הצידה, אינם מעיזים להביט שוב לכיוונו של ארבס.
בשובם אל תחנת הכיבוי גילו הכבאים שאחד מהם משך את הסיבה לחרבונם וצערם בצווארון חולצתו. הם הושיבו את הדבר במרכז הרצפה והתאספו סביבו בקדרות. מבעד לשפמו קשקש העֶצֶם ההרסני בלהט והניע את ידיו.
"נשמע כמו אבקת סיידלז35," אמר מייקי דאולינג36 בשאט נפש, "וזה גורם לי לבחילה רצינית יותר. אתם קוראים לדבר הזה גבר! הסוס37 היה שווה פעמיים אונית קיטור מלאה בחיות הולכות על שתיים כאלה. זה מהגר – זה מה שזה."
"תסתכלו על סימן הגיר של הרופא על המעיל של הדבר הזה," אמר ריילי38, היומנאי. "זה בדיוק נחת. זה בטח סוג של דאגו39 או הוני40 או אחד מאותם פִינִים41, אני חושב. זה סוג הסחורה שאירופה פורקת עלינו."
"תחשוב על דבר כזה שנעמד בדרך ומשכיב את ג'ון בבית החולים ומקלקל את צוות כיבוי האש הטוב ביותר בעיר," נאנק כבאי אחר. "חייבים לקחת את זה לרציפים ולהטביע אותו."
"שמישהו ילך מסביב ויביא את סלובסקי42," הציע נהג הקטר, "ונראה איזו אומה אחראית לגיבוב המסה הזה של שיער ורעשי ראש."
סלובסקי ניהל חנות מעדנייה מסביב לפינה בשדרה השלישית ונחשב לבלשן. אחד מהגברים הביא אותו – איש שמן, מתרפס, עם עין מדלגת וריח גוף של סוגי בשר רבים נודף ממנו.
"קח סיבוב ניסיון בייבוא הזה עם שובר הלסתות שלך, סלובסקי," ביקש מייקי דאולינג. "אנחנו לא יכולים להבין האם הוא מהאקנסק תחתית43 או מההונג – קונג – על – הגנגס."
סלובקי פנה לזר במספר ניבים שהצטלצלו במקצבים שונים, החל מקולות שנעו בין גרגור השקדים עד לפתיחת קופסת שימורי עגבניות עם זוג מספרים. המהגר השיב במבטא הדומה לחליצת פקק מבקבוק ג'ינג'ר אייל.
"יש לי שם שלו," דיווח סלובסקי. "אתם תבטאו לא אותו. כתיבה שלו על נייר יותר טוב." הם הושיטו לו נייר והוא כתב "דמיטר סוונקס.44"
"נראה כמו קצרנות," אמר היומנאי.
"הוא מדבר קצת שפה," המשיך המתרגם, מנגב את מצחו, "של אוסטריה ומעורבב עם קצת טורקית. ו, אס45, יש לו כמה מילים מאגיריות46 ופולנית אחת או שתיים, והרבה מילים כמו רומניות, אבל בלי דיבור על שבט אחד בסרביה. אני לא אותו ממש מבין."
"היית קורא לו דאגו או פולוקר47 או מה?" שאל מייק, מזעיף את פניו נוכח תיאוריו של רב הלשון.
"הוא ה…" ענה סלובסקי "הוא ה… אני לחשוב הוא בא מ… אני לחשוב הוא טיפש," סיכם, קצר רוח נוכח כישלונו הלשוני, "ואם אתם רוצים אני הולך חזרה במעדנייה שלי."
"לא משנה מה הוא, הוא ציפור48," אמר מייקי דאולינג; "ואנחנו רוצים לראות אותו עף."
אוחזו בכנפו את העוף הזר שרִפְרֵף אל קן החירות, הובילו מייק לדלת בניין הכבאים והעניק לו בעיטה לבבית דיה לבטא את מלוא המשטמה של יחידה 99. דמיטר סוונקס נדחף במורד המדרכה, פונה פעם לאחור, להראות את חיוכו הנצחי לכבאים הפגועים.
בתוך שלושה שבועות חזר ג'ון ברנס לעמדתו מבית החולים. בהתלהבות עצומה הוא הוסיף לעדכן את מפת המלחמה שלו. "הכסף שלי על היפנים כל פעם," הכריז. "רק תסתכלו על הרוסים האלה – הם זאבים ותו לאו. תעיפו אותם, אני אומר – וחבורת הג'ו ג'וטס הקטנה49 היא רק פריחת הדובדבן שתעשה את העבודה, ואל תשכחו את זה!"
ביום השני לשיבתו של ברנס הגיע דמיטר סוונקס הבלתי מזוהה אל בניין הכבאים, עם חיוך רחב יותר מאי פעם. הוא הצליח להעביר את הרעיון שברצונו לברך את נהג עגלת הכיבוי על החלמתו ולהתנצל על שגרם לתאונה. זאת השיג באמצעות מחוות מוגזמות רבות ורעשים נפיצים שהסיחו את דעת היחידה במשך מחצית השעה. לאחר מכן הם בעטו אותו החוצה שוב, וביום המחרת הוא בא, שוב, מחייך. איך או היכן חי איש לא ידע. ואז בנו בן התשע של ג'ון ברנס, כריס, אשר הביא לו מעדנים מחלימים בייתים לאכול, גילה עניין בסוונקס, והם הרשו לו להתבטל לעתים סביב דלת בניין הכבאים.
אחר צהרים אחד רכבו המיושן של סגן האחראי על יחידת הכיבוי זמזם בדלת של יחידה 99 והסגן צעד פנימה לבדיקה בלתי רשמית. הגברים בעטו בסוונקס החוצה מעט חזק יותר מהרגיל ובגאווה ליוו את הסגן סביב יחידה 99, שבה בהק הכול כמו המראה של גברתי.
הסגן הפגין כבוד לצער היחידה בנוגע לאובדן ארבס, ובא להבטיח בן זוג אחר לג'ו, כזה שיוכל לעשות עמו צדק. לפיכך הם שחררו את ג'ו מתאו והראו לסגן כמה ראוי היה לבן הזוג הטוב ביותר שיכול להימצא בקרב בני הגזע הסוסי.
בעודם חגים ומשוחחים על אודות ג'ו, טיפס כריס לתוך רכבו של הסגן ולחץ במלוא הכוח על דוושת הגז. הגברים שמעו פליטת גז אדירה וצווחה מפי הנער וזינקו החוצה מאוחר מדי. המכונית הגדולה נורתה קדימה, ולמרבה המזל המשיכה בקו ישר במורד הרחוב. הילד לא ידע דבר על אודות מכונות; הוא ישב, אוחז בחוזקה בכריות המושב ומיילל. עם מנוע עובד שום דבר לא יכול היה לעצור את המכונית מלבד בית לבנים, וכריס לא היה מרוויח דבר מעצירה שכזו.
דמיטר סוונקס בדיוק הגיע שוב עם חיוך בשביל בעיטה נוספת כאשר כריס עולל את מעשה הקונדס המשעשע שלו. בעוד האחרים זינקו אל הדלת דמיטר זינק על ג'ו. הוא החליק על גבו החשוף של הסוס כמו נחש וצעק משהו לעברו שנשמע כמו הצלפה מתריסר שוטים. אחד מהכבאים נשבע מאוחר יותר שג'ו השיב לו חזרה באותה השפה. עשר שניות לאחר שפרץ הרכב קדימה הסוס הגדול אכל את החֵמָר מאחוריו כמו רצועת מקרוני.
כמה אנשים במרחק של שני גושי בניינים וחצי משם חזו במבצע ההצלה. הם אמרו שהמכונית לא הייתה אלא רעש מרופט עם כתם שחור במרכזו בשביל כריס, כאשר סוס אדמוני גדול50 עם לטאה תלויה על גבו דהר קלות לצידו, והלטאה שלחה את ידה והרימה את הכתם השחור מתוך הרעש.
רק חמש עשרה דקות לאחר בעיטתו האחרונה של סוונקס בידיו – או שמא דווקא ברגליו – בבניין מכבי האש של יחידה 99, הוא רכב חזרה על ג'ו דרך הדלת עם הילד בריא ושלם, אך מודע מאוד להלקאה שהיה עתיד לקבל.
סוונקס החליק אל הרצפה, השעין את ראשו כנגד ראשו של ג'ו והשמיע רעש כמו תרנגולת מקרקרת. ג'ו הנהן ושרק בקולניות דרך נחיריו, מבייש את ידיעותיו של סלובסקי מהמעדנייה.
ג'ון ברנס הלך אל סוונקס המחייך בציפייה להיבעט. ברנס תפס בידו של הנוכרי בעוצמה שכזו שדמיטר חייך אף על פי כן, חושב כי האחיזה הינה סוג חדש של עונש.
"הברברי רוכב כמו קוזאק" העיר כבאי שראה מופע של המערב הפרוע – "הם הרוכבים הגדולים ביותר בעולם."
נראה שהמילה חשמלה את סוונקס. הוא חייך חיוך רחב יותר מאי־פעם.
"יא – יא – אני קוזאק," חרחר51, מכה על חזהו.
"קוזאק!" חזר ג'ון ברנס, מהורהר, "זה לא סוג של רוסי?"
"הם אחד מהשבטים הרוסיים, בטוח," אמר היומנאי, שקרא ספרים בין אזעקות שריפה.
בדיוק אז חבר המועצה פולי52, שהיה בדרכו הביתה ולא ידע על אודות הבריחה, עצר בדלת של בניין מכבי האש וקרא לברנס:
"היי שם, ג'יימי נערי – איך מתקדמת המלחמה? היפנים עדיין מטרטרים את הדוב בלי הפסקה53, נכון?"
"הו, אני לא יודע," אמר ג'ון ברנס בטון וכחני, "היפנים האלה לא השיגו שום ניצחון קל. חכה עד שהקורופטקין54 יצליף בהם טוב – טוב והם לא יגיעו לגובה הברכיים בשלולית הברווזוניצקים.55"