חרשתא אם יש הצדקה לכתוב מאמר, ולא רשומה או סקירה ספרותית, על חרשתא מאת יהודית קגן, הרי שהיא נעוצה בד

הוויתור הנעלה יותר1 קורלי הקבצן החליק אל עבר דלפק הארוחה החינמית. הוא לכד מבט מרפרף מעינו של המוזג ו

חג מולד לפי צו משפטי1 צ'רוקי היה אביו העירוני של פטיש צהוב2. פטיש צהוב הייתה עיירת כורים חדשה שנבנתה

הכול לטובה מִפְּנֵי מָה קָרְאוּ לוֹ "נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ"?מִפְּנֵי שֶׁעַל כָּל דָּבָר שֶ

קריאת הלוואה1 בימים ההם אנשי הבקר היו אלה שנמשחו בשמן2. הם היו אצילי העשב, מלכי הפרות, אדוני האחו, ר

שתי נשים, שתי אימהות אחד הסיפורים המעניינים, היכולים ללא ספק לשמש כאתגר מחשבתי, הוא משפט שלמה ושתי ה

התו החסר1 עצרתי ללילה בחוות הכבשים של ראש קיני, על המזלג החולי של הנואייסס2. מר קיני ואני היינו זרים

על קוצו של דיוק  ידוע (או מומלץ) להתחיל במשפט פתיחה מפוצץ כדי למשוך את תשומת לב הקוראים. המשפט לא נד

מחמאות העונה1 אין יותר סיפורי חג מולד לכתוב. הספרות מותשת; וידיעות עיתונאיות, במקום השני, מיוצרות על

משחקי שידוכים וכישלונותיהם עיון בהטבחית נישאת לאיש מאת אנטון צ'כוב "מַטְרוֹנָה אַחַת שָׁאֲלָה א