דיוקן של אשה – דבורה הנביאה לאור המדרשים

Array
(
    [0] => WP_Term Object
        (
            [term_id] => 2
            [name] => מאמרים
            [slug] => %d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d
            [term_group] => 0
            [term_taxonomy_id] => 2
            [taxonomy] => category
            [description] => 
            [parent] => 0
            [count] => 141
            [filter] => raw
            [cat_ID] => 2
            [category_count] => 141
            [category_description] => 
            [cat_name] => מאמרים
            [category_nicename] => %d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d
            [category_parent] => 0
        )

    [1] => WP_Term Object
        (
            [term_id] => 6
            [name] => עולם התנ"ך
            [slug] => %d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%98%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%aa
            [term_group] => 0
            [term_taxonomy_id] => 6
            [taxonomy] => category
            [description] => 
            [parent] => 2
            [count] => 23
            [filter] => raw
            [cat_ID] => 6
            [category_count] => 23
            [category_description] => 
            [cat_name] => עולם התנ"ך
            [category_nicename] => %d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%98%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%aa
            [category_parent] => 2
        )

)

דיוקן של אשה – דבורה הנביאה לאור המדרשים

"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא."
(שופטים ד, ד)

קורות חיים, כידוע, מפרטים ככל הניתן על אודות הישגים מקצועיים, רמת השכלה ומצב משפחתי.
תמצית פרטי חייה של דבורה הנביאה נמסרת במשפט אחד בן 11 מילים.

מה כבר אפשר להבין מהיקף מידע מצומצם כזה?
הרבה מאוד, מסתבר;
עולם שלם של אשה.

ההגדרה הראשונה של דבורה היא שמה;
ההגדרה השנייה היא מגדרה;
ההגדרה השלישית היא הכשרתה או יכולתה – נביאה¹;
ההגדרה הרביעית היא מצבה המשפחתי – אשת, להלן רעייה;
ההגדרה החמישית היא ייחוסה – היותה נשואה לגבר ששמו לפידות;
ההגדרה השישית היא עיסוקה המקצועי – שופטת.

נביאה, כמו נביא, ניחנה ברוח הקודש ולכן יש ביכולתה לשמוע את דברי ה' ולתווך אותם הלאה. מכילתא (בשלח ו') מתייחסת לרוח הקודש הזו ("משה, דוד ודבורה אמרו שירה ושרתה עליהם רוח־הקודש") שאינה מתמקדת בנבואה דווקא אלא בשירה. רעיון זה מקבל חיזוק משמעותי מהנאמר בזוהר חג, יט: "שתי נשים היו בעולם שאמרו תשבחות להקב"ה, מה שכל הגברים בעולם אינם אומרים כן, ומי הן? דבורה וחנה, וכל הפסוקים האלה שאמרה דבורה הם מסוד החוכמה העליונה, עד אותו הזמן ששיבחה את עצמה ואמרה עד שקמתי דבורה."

הזוהר מבדל את שירתה של דבורה, ולכן את דבורה עצמה, כשהוא מעלה אותה לדרגה גבוהה עד לרגע שבו היא חוטאת בחטא היוהרה ויורדת מגדולתה, כפי שמופיע גם בפסחים סו: "המתייהר, אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו, מדבורה דכתיב "עד שקמתי דבורה וגו'" וכתיב עורי עורי דבורה (שופטים ה, יב)."

גאווה אינה עניין מגדרי אך בעניינה של דבורה ראוי לבחון אותו דווקא לאור נישואיה לגבר ששמו לפידות (על אף שאברבנאל, מצודת דוד ורלב"ג מפרשים את השם "לפידות" כביטוי לאישיותה ולהתנהגותה הנמרצת כאש ולא למצבה המשפחתי²). הרב עדין שטיינזלץ טוען כי "בתוך הדברים המסופרים על דבורה הנביאה […] יש פרט אחד שהוא לכאורה מפתיע, ועל־כל־פנים עומד בניגוד ניכר לתופעות של נבואה ומעין־נבואה באומות העולם. […] – היא אשה נשואה, אשת איש, שחייה האישיים־הגופניים הם ככל הנשים."³

ספר המדרשים של תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה מספר קצת על מה שלא סופר בנוגע ללפידות זה: "אמרו: בעלה של דבורה עם־הארץ היה. אמרה לו: בוא ואעשה לך פתילות ולך לבית־המקדש שבשילה, ויהיה חלקך בין הכשרים שבהם ותבוא לחיי העולם הבא – והיא מתכוונת ועושה פתילות עבות כדי שיהיה אורן מרובה, והוא מוליך לבית־המקדש. והקב"ה בוחן לבות וכליות, אמר לה: דבורה, את נתכוונת להרבות אורי, אף אני ארבה אורך כנגד שנים עשר שבטים."
וכן מופיע בילקוט שמעוני: "לפידות עושה פתילות למשכן, והיא מתבוננת ועושה פתילות עבות כדי שיהא אורן מרובה. אמר לה הקב"ה: דבורה, את נתכוונת להרבות אורי אף אני ארבה אורך ביהודה ובירושלים. מי זכה לו ללפידות שיהא חלקו עם הכשרים ויבוא לחיי העולם הבא? דבורה אשתו."⁴

מדוע "שידכו" המדרשים לנביאה ושופטת בעל שהוא בחזקת עם הארץ? האם אשה רמת מעלה אינה יכולה להינשא לגבר מכובד ומרשים?
אמנם קיים מדרש הרומז כי ברק בן אבינועם הוא־הוא לפידות⁵, רעיון המתיישב עם מדרש אחר לפיו דבורה "באה משבט נפתלי⁶", אך אם נניח למדרש זה ונתייחס ללפידות כאדם שאינו ברק ושאכן היה עם הארץ, הרי שנישואיה לגבר כזה ובעיקר פעולותיה המבקשות להעלות את קרנו באמצעות הקפדה על פתילות עבות דווקא⁷, מערערים בהכרח על התפיסה הגאוותנית שיוחסה לה קודם ומבטלים אותה כליל. המדרש עומד על התנהגותה המסורה, הרבה מעבר מה שהיה מצופה מאשה מיוחסת כמותה, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם דמותה של אשה יהירה וגאוותנית, הרודפת אחר הכבוד והתהילה.

יהיה לפידות מי שהיה, ניכר שלא החיפוש אחר הרושם כביטוי לחשיבות עצמית מפורזת הוא שהניע את דבורה להינשא לו ולחיות עמו. רעיון זה מקבל משנה תוקף לאור מדרש נוסף המציג את דבורה כאשה עשירה מאוד, עצמאית מאוד ומפולפלת מאוד מבחינה עסקית ("דבורה ישבה בעיר, בעטרות; דבורה התפרנסה משלה; היו לה דקלים ביריחו, פרדסים ברמה, זיתים העושים שמן בבקעת בית שקיא, בבית אל, אדמה לבנה בטור מלכא" תרגום שופטים ד, ה)⁸.

ועניין, על אף הצלחתה המשגשגת, דבורה הייתה אשה יראת שמיים וצנועה ביותר, כפי שמתגלם בהגדרתה השישית – שופטת: ""והיא יושבת תחת תומר… ויעלו אליה בני ישראל למשפט" – לפי שאין דרכה של אשה להתייחד בתוך הבית ישבה בצילו של דקל, מלמדת תורה לרבים."⁹

נראה שעד כה הצטיינה דבורה בארבע ההגדרות של זהותה, לרבות היותה תלמידת חכמים המלמדת אחרים (מה שלא ניתן בהכרח לומר על שופטים גברים שהקדימו או הגיעו אחריה) ובכל זאת, וחרף כל האמור לעיל, עניין הגדרתה השנייה – היותה אשה – לא נתפס בעין יפה מצידו של ר' ברכיה: "ודבורה אשה נביאה – ר' ברכיה אומר ארבעה דברים: אוי לחי שצריך למת, אוי לגבור שצריך לחלש, אוי לפקח שצריך לסומא – וי לדור שאשה מנהגתו."¹⁰

אשה, לפי דברים אלה, היא ברירת מחדל נחותה המעידה על רמתו של זה שנדרש לה.

מרנינה ככל שתהיה גישה זו, יש לזכור כי דבורה אינה האשה היחידה בסיפור. אמנם היא זו המנהלת את מהלך העניינים – מזמנת את ברק, מדריכה אותו כיצד לפעול, הולכת אתו לבקשתו – אך היטב היא יודעת (ומיידעת) כי מפלתו של סיסרא תהיה בידה של אשה אחרת, לא ביד ברק ולא בידה: "[…] וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין וְאֶת רִכְבּוֹ וְאֶת הֲמוֹנוֹ וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ. וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר יְהוָה אֶת סִיסְרָא וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם בָּרָק קֶדְשָׁה."¹¹

מעשיה של אותה אשה – יעל, אשת חבר הקיני, "עקרת בית שיושבת באוהל"¹² – הם מופת לחשיבה מפוכחת, אומץ ונחישות המתחזים לפעולות שאינן ראויות כלל לתשומת לב. אל יעל מצטרפים אזכורי נשים נוספות דוגמת ענת, אמו של השופט שמגר, אם סיסרא ומשרתותיה "החכמות" – כל הנשים המוזכרות בשירת דבורה, המנצחת על כולן ביד רמה, מעמידה אותן זו כנגד זו¹³ כדי לבטא את הרעיון העמוק של דבריה: ניצחון ישראל במערכה.

תנא דבי אליהו מאזן את עניין ההטיה המגדרית בהתמקדותו בדבורה: "ודבורה אשה נביאה אשת לפידות – מה טיבה של דבורה שנתנבאה על ישראל ושפטה אותם, והלא פנחס בן אלעזר עומד? [תנא דביר אליהו]: מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ: בין גוי ובין ישראל, בין איש ובין אשה, בין עבד ובין שפחה – הכול לפי מעשיו, רוח הקודש שורה עליו."¹⁴

מפסקה זו עולה בבירור כי הישגיה של דבורה לא באו לה בגלל בעלה, בגלל עיסוקה, בגלל מגדרה אלא בגלל מי ומה שהייתה – בגלל היותה דבורה¹⁵.

דבורה הנביאה אינה הדבורה היחידה בתנ"ך. קדמה לה דבורה מינקת רבקה המוזכרת בפסוק אחד בלבד: "וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת" (בראשית לה, ח)¹⁶.

מעניין לציין כי שתי הנשים בעלות השם הזהה מובאות בזיקה לעץ: אלון, עץ חורש נפוץ בעל פירות בַּלוּטים המשמש לתעשייה ולבניין ומהווה משל לחוזֶק¹⁷, ותומר – הלוא הוא עץ התמר (משבעת ומארבעת המינים המשמש גם כדימוי ידוע לצדיק).
זיקה זו לעץ יוצרת זיקה בלתי נמנעת לאשה הראשונה, תרתי משמע, הקשורה אף היא לעץ (אם כי בלתי ידוע) – חווה.

חווה אכלה מפרי עץ הדעת והביאה מפריו גם לבעלה ובכך חטאה והחטיאה.
דבורה המינקת האכילה את רבקה התינוקת בפריה שלה.
דבורה הנביאה השתמשה בפרי אך ישיבתה תחת העץ הביאה חיים לעולם – ניצחון וישועה לישראל הודות לשופטת והנביאה ששמה הוא מהותה – דבר ה'.
לא בכדי זו הגדרתה הראשונה.

קורות חיים, כידוע, מפרטים ככל הניתן על אודות הישגים מקצועיים, רמת השכלה ומצב משפחתי.
תמצית פרטי חייה של דבורה הנביאה נמסרת במשפט אחד בן 11 מילים.

מה כבר אפשר להבין מהיקף מידע מצומצם כזה?
הרבה מאוד, מסתבר;
עולם שלם של אשה.