Date: 09 ינו 2021

By: admin

Comment: 0

צילום בזק אצל הנשיא

צילום בזק אצל הנשיא¹

(יש לזכור כי לפני כחודש הוצעו לציבור תעריפים מיוחדים לטיול הלוך ושוב לוושינגטון הבירה. משום שמחיר הכרטיס היה נמוך בצורה משמעותית, ביטחנו הלוואה עבור עשרים דולרים מאזרח ציבורי נמרץ מאוסטין על ידי משכון המַכְבֵּשׁ והפרה שלנו, עם הבטחה נוספת של שם אחינו ומטען קל על רב־סרן האצ'ינסון² עבור $4,000. רכשנו כרטיס הלוך ושוב, שתי כיכרות של לחם וינאי³ וחתיכה גדולה למדי של גבינה, אותם מסרנו לחבר בצוות הכתבים, עם הוראות להגיע לוושינגטון, לראיין את הנשיא קליבלנד⁴ ולהשיג ידיעה בלעדית, אם אפשר, על פני כל יתר עיתונאים הטקסניים.
הכתב שלנו הגיע אתמול בבוקר, דרך כביש העפר של בית האחוזה⁵, עם חתיכה גדולה של אריג שק מכותנה מקופלת קשורה מתחת לכל רגל. נראה שהוא איבד את כרטיסו בוושינגטון וחלק את הלחם הווינאי והגבינה עם כמה מחפשי משרה מאוכזבים שחזרו הביתה באותו הנתיב. הוא הגיע הביתה רעב, משתוקק לאוכל ועם תיאבון גדול בהחלט. אף כי באיחור מסוים, אנו מפרסמים את תיאור ראיונו עם הנשיא קליבלנד.)

אני הכתב הראשי בצוות האבן המתגלגלת. בערך לפני חודש העורך האחראי נכנס לחדר שבו ישבנו שנינו, עסוקים בשיחה, ואמר: "הו, דרך אגב, לך לוושינגטון וראיין את הנשיא קליבלנד."
"בסדר גמור," אמרתי. "שמור על עצמך."

חמש דקות מאוחר יותר ישבתי בקרון מגורים מפואר, מנתר מעלה ומטה על המושב הגמיש המכוסה קטיפה.
לא אאריך על תקריות המסע. ניתן לי חשבון פתוח⁶ כדי לדאוג לנוחיותי באופן מלא ולא לחסוך בשום הוצאה, שכן העונג שחשתי במרוצת הכנותיי היה פזרני. וינה וגרמניה נקראו שתיהן כדי לספק מעדנים אניני טעם המתאימים לחיכי. החלפתי קרונות וחולצות פעם אחת במהלך המסע. זר ביקש ממני לפרוט שטר של שני דולר אך סירבתי ביהירות.

הנוף לכל אורך הדרך לוושינגטון היה מגוון. תמצאו חלק מכך על ידי הסתכלות החוצה מהחלון מצד אחד והפניית המבט לצד השני – העין מופתעת ומתענגת לגלות עוד הרבה מאותו הדבר. היו אבירי פיתיאס⁷ רבים ברכבת. אחד מהם התעקש שאתן לו את המזוודה הקטנה שהייתה עמי, אך הדבר לא עלה בידו.
כשהגענו לוושינגטון, העיר אותה זיהיתי מיד מקריאת ההיסטוריה של ג'ורג'⁸, עזבתי את הקרון בחיפזון כזה, ששכחתי לשלם לנציגו של אדון פולמן⁹.

הלכתי הישר לבניין הקונגרס.

ברוח השנינות¹⁰ יצרתי ייצוג כדורי של האבן המתגלגלת. הוא היה עשוי עץ, צבוע בצבע כהה ובערך בגודל של כדור תותח. צירפתי לו תליון מסובב בגודל של כשלושה אינצ'ים כדי לציין אזוב. הייתי נחוש להשתמש בו במקום הכרטיס, במחשבה שאנשים יהיו נכונים להכיר בו כסמל לעיתון שלי.

למדתי את סידור מבנה הקונגרס והלכתי הישר למשרדו הפרטי של הנשיא קליבלנד. פגשתי משרת בחדר המבוא והושטתי לו את כרטיסי בחיוך. ראיתי את שערו מתרומם על ראשו והוא רץ כמו צבי לדלת, נשכב והתגלגל במורד המדרגות אל החצר.

"הא," אמרתי לעצמי, "הוא היה אחד ממנויינו העבריינים."

מעט לאחר מכן פגשתי את מזכירו הפרטי של הנשיא, שכתב מכתב תעריפים וניקה רובה ציד לירי ברווזים עבור הנשיא קליבלנד. כשהראיתי לו את הסמל של עיתוני הוא זינק החוצה מחלון גבוה לתוך חממה מלאה בפרחים נדירים. הדבר הפתיע אותי במידת־מה. בחנתי את עצמי. כובעי היה מונח ישר ולא היה שום דבר מבהיל בנוגע להופעתי. נכנסתי למשרדו הפרטי של הנשיא. הוא היה לבדו. הוא שוחח עם טום אוקלדטריי¹¹. אדון אוקלדרטריי ראה את הכדור¹² הקטן שלי ונמלט מהחדר בצרחה קולנית. הנשיא קליבלנד הפנה באיטיות את עיניו אלי. גם הוא ראה מה היה בידי ואמר בקול צרוד: "המתן רגע בבקשה."
הוא חיפש בכיס מעילו ומצא פיסת נייר עליה נכתבו מספר מילים. הוא הניח אותה על שולחנו והתרומם על רגליו, הרים יד אחת מעליו ואמר בקול עמוק:
"אני מת עבור מסחר חופשי, מדינתי ו… ו… כל הדברים האלה."¹³

ראיתי אותו מושך בחוט ומצלמה צילמה בשולחן אחר, מנציחה את תמונתנו בזמן שעמדנו.

"אל תמות בבית, אדון נשיא," אמרתי. "לך לאולם הסנאט¹⁴."

"שלום, רוצח!" הוא אמר. "תן לפצצה שלך לעשות את עבודתה המלוכלכת."¹⁵

"אני לא לכלכלן¹⁶," אמרתי בעוז. "אני מייצג את האבן המתגלגלת באוסטין, טקסס ומה שאני אוחז בידי עושה את אותו הדבר, אבל ללא הצלחה, כך נראה."

הנשיא שקע חזרה בכיסאו ברווחה גדולה.

"חשבתי שאתה מחבל," הוא אמר. "תן לי להיזכר; טקסס! טקסס!"

הוא הלך אל מפת קיר גדולה של ארצות הברית ומיקם את אצבעו עליה בסביבות המיקום של אידהו, הוריד אותה בזגזוג בדרך ספקנית עד שהגיע לטקסס.

"הו, כן, הנה זה. יש לי הרבה דברים בראש. אני לפעמים שוכח מה אני אמור לדעת היטב. בוא נראה: טקסס? הו, כן, זו המדינה שבה אידה וולס¹⁷ והרבה אנשים צבעוניים עשו לינץ' בסוציאליסט בשם הוג¹⁸ בגלל שעורר מהומה בפגישת מחנה¹⁹. אז אתה מטקסס. אני מכיר גבר מטקסס ששמו דייב קלברסון²⁰. איך דייב והמשפחה שלו? האם יש לדייב ילדים בכלל?"

"יש לו ילד באוסטין," אמרתי, "עובד בבניין הקונגרס."

"מי נשיא טקסס עכשיו?"

"אני לא בדיוק…"

"הו, סלח לי. שכחתי שוב. חשבתי ששמעתי דיבורים על כך שהיא חוזרת להיות רפובליקה."

"עכשיו, אדון קליבלנד," אמרתי, "אתה תענה לכמה מהשאלות שלי."

דֹּק סקרני עלה בעיניו של הנשיא. הוא ישב בנוקשות בכיסאו כמו רובוט.

"המשך," הוא אמר.

"מה אתה חושב על העתיד הפוליטי של המדינה הזו?"

"אציין שמצב החירום הפוליטי דורש נכונות דחופית²¹ ובעוד ארצות הברית נותרת יציבה בתפיסתה ובלתי נראית בכוונותיה, בגידה ואי־הסכמה הרסנית ניתקו את קרבת הדם של הפטריוטיזם ו…"

"רגע אחד, אדון נשיא," הפרעתי; "האם אכפת לך לשנות את הגליל הזה? יכולתי להשיג את כל זה מאגודת העיתונות האמריקנית לו רציתי תקציר עיתונאי²². האם אתה לובש פלנל? מי המשורר האהוב עליך, סוג קטשופ, ציפור, פרח ומה אתה מתכנן לעשות כשתהיה מחוסר עבודה?"

"איש צעיר," אמר אדון קליבלנד בחומרה, "אתה הולך קצת רחוק מדי. עסקי הפרטיים אינם מעניינים את הציבור."

ביקשתי את סליחתו והוא חזר לרוחו הטובה בין רגע.

"לכם הטקסנים יש ייצוג נהדר אצל סנטור מיילס²³," אמר. "אני חושב ששני הנאומים הגדולים ביותר שאי־פעם שמעתי היו נאום התמיכה בפני בית המחוקקים בהסרת המכס על מלח והעלאתו בכלוריד של נתרן."

"גם טום אוקלדטריי הוא ממדינתנו," אמרתי.

"הו, הו, הוא לא. אתה וודאי טועה," השיב אדון קליבלנד, "שכן הוא אומר שהוא כן. אני באמת מוכרח לרדת לטקסס מתי שהוא ולראות את המדינה. אני רוצה לעלות לפנהנדל²⁴ ולראות אם הוא באמת מעוצב כפי שהוא נראה על המפה."

"ובכן, אני מוכרח ללכת," אמרתי.

"כשאתה חוזר לטקסס," אמר הנשיא, מתרומם, "אתה מוכרח לכתוב לי. ביקורך עורר בי עניין במדינתך, שלה לא הקדשתי את תשומת הלב שהיא ראויה לה. ישנם מקומות היסטוריים רבים ומעניינים למדי שהקמת לתחייה בזיכרונותיי – האלמו²⁵, שבו דייבי ג'ונס²⁶ נפל; גוליד²⁷, כניעתו של סאם יוסטון במוקטסומה²⁸, הפצצה המשתקת שנמצאה ליד אוסטין²⁹, כותנה בחמישה סנט והמצע הדמוקרטי הסיאמי שנולד בדאלאס³⁰. הייתי מאוד רוצה לראות את הנערות בגלבסטון³¹ וללכת לטקס אשכבה בווייקו³². אני שמח שפגשתי אותך. פנה שמאלה כשאתה נכנס לחדר המבוא ואז תמשיך ישר בדרכך החוצה."

קדתי קידה נמוכה כדי לסמן שהריאיון הגיע לקיצו ונסוגותי מיד. לא היה לי כל קושי לעזוב את הבניין מרגע שהייתי בחוץ. מיהרתי אל מרכז העיר כדי להשיג אוכל באחד המקומות שבהם מעדנים הוצגו על רשימה חינמית. לא אתאר את מסעי חזרה לאוסטין. איבדתי את כרטיס החזור שלי במקום כל שהוא בבית הלבן והוכרחתי לחזור הביתה באופן שאינו בהכרח מועיל לנעלי. כולם בוושינגטון היו במצב טוב כאשר עזבתי וכולם מסרו את אהבתם.

במקור – A Snapshot at the president . זהו סוג של מאמר מערכת קונדסי שאו. הנרי חיבר בשנת 1894 עבור קוראי האבן המתגלגלת. יש לזכור כי העיתון נועד לצריכה מקומית ושהרמיזות נוגעות למקום וזמן מסוימים מאוד. ↩
במקור – Hutchinson. ↩
במקור – Vienna bread: סוג לחם המופק בתהליך שפותח במאה ה־19 בוינה, אוסטריה. הייתה זו הפעם הראשונה שלחם הוכן משמרי בירה (ראו גם הורד של דיקסי). ↩
במקור – President Cleveland: סטיבן גרובר קליבלנד (Stephen Grover Cleveland, 1837 – 1908), נשיאה ה־22 של ארצות הברית. ראו גם דיבור קטן על אודות האספסוף. ↩
במקור – The Manor dirt road. ↩
במקור – Carte Blanche. זהו מונח צרפתי שפירושו "כרטיס לבן" להלן – המחאה חתומה ללא סכום, כך שניתן לכתוב בה כל סכום שהוא ("כרטיס פתוח"). ↩
במקור – Knights of Pythias. במיתולוגיה היוונית פיתיאס וחברו דיימון היו מופת וסמל לידידות.
פיתיאס הואשם בקשירת קשר נגד השליט הרודן דיוניוס (Dionysius), שליט סירקיוז (Syracuse) ונגזר עליו גזר דין מוות. פיתיאס ביקש לשוב לביתו בפעם האחרונה כדי להסדיר את ענייניו ולהיפרד ממשפחתו לשלום. דיוניוס האמין כי פיתיאס ינצל את ההזדמנות כדי להימלט. חברו, דיימון, הציע למלא את מקומו בהיעדר. דיוניוס הסכים בתנאי שאם פיתיאס לא ישוב כמובטח, דיימון ייהרג בו־במקום.
דיימון הסכים ופיתיאס שוחרר.
דיוניוסיוס היה משוכנע שפיתיאס לא ישוב לעולם וככל שהתקרב היום שבו הבטיח לחזור, התכונן להוציא את דיימון להורג. בדיוק כאשר עמד התליין ליטול את חייו, פיתיאס שב.
פיתיאס התנצל בפני חברו על איחורו והסביר כי שודדי ים השתלטו על ספינתו כששב לסירקיוז והשליכו אותו לים. דיוניסוס הקשיב לתיאורו של פיתיאס, כיצד שחה אל החוף ועשה את דרכו חזרה מהר ככל האפשר והגיע בדיוק בזמן כדי להציל את חברו. הוא נדהם מידידותם עד כדי כך שחנן את שניהם. על פי האגדה, הוא אף ביקש להיות חברם השלישי, אך בקשתו נדחתה. ↩
במקור – The History of George: ראו הערה 9. ↩
במקור – Mr. Pullman: ג'ורג' פולמן (George Mortimer Pullman, 1831 – 1897) היה יזם ותעשיין אמריקני. הוא עיצב וייצר את קרון השינה המפואר "פולמן" קרוי על שמו וכן ייסד את העיר פולמן עבור עובדיו. ↩
במקור – Jeu d'esprit. פירושו המילולי של הביטוי בצרפתית הוא משחק הרוח. ↩
במקור –Tom Ochiltree. זהו סוס מרוץ מגזע ת'ורוברד אשר זכה בתחרויות מרוץ מרכזיות אך גם הפסיד במרוץ המפורסם ביותר במאה ה־19.
ב־24 באוקטובר, 1877 התקיים מרוץ סוסים בבולטימור, מרילנד בין שלושה סוסי מרוץ מגזע ת'ורוברד: פרול (Parole), טן ברוק (Ten Broeck) וטום אוקלדטריי. טן ברוק זכה בכל מרוץ במזרח התיכון בעוד שטום אוקלדטריי ופרול התחרו זה בזה (מנצחים ומפסידים לסירוגין) בחוף המזרחי. התחרויות ביניהם היו כה טעונות עד שאחד המהמרים על פרול ניסה להרעיל את טום אוקלדטריי, ניסיון שכשל ופגע בסוס אחר במקומו. ביולי של אותה שנה פרול חבט בטום אוקלדטריי אך טום התאושש וחבט בפרול פעמיים, בשני מרוצים שונים.
יום התחרות בבולטימור היה עמוס וגדוש בצופים; קהל של 20,000 איש מילא כל מקום פנוי ביציע. אחדים אפילו נותרו לשבת בכרכרותיהם. שני בתי הקונגרס סיימו את דיוניהם כך שחבריהם יוכלו להשתתף אף הם.
רעמתו של טן ברוק עוטרה בסרטים אדומים. צבעיו של פרול היו דובדבן ושחור ואלה של טום היו כחול וכתום. בתחילת המרוץ טן ברוק הוביל, לאחריו טום אוקלדטריי ופרול במאסף. טום ניסה לעקוף את טן ברוק פעמיים והצליח בניסיונו השני אך אז פרול הגיח במפתיע, חלף על פני שני הסוסים וניצח בהפרש ניכר.
לאחר התחרות טענו בעליהם של שני המפסידים כי סוסיהם סבלו משיעול.
פרול סורס והפך לאחד הסוסים האמריקניים שניצחו בתחרויות אנגליות. טן ברוק וטום אוקלדטריי הפכו לסוסי הרבעה.
טום מת בשנת 1897 בגיל 25 בחוות בעליו במידלברג, מרילנד. ↩
במקור – Sphere. סְפֶרָה הוא תחום שבו מתרחשות פעולות מסוימות. ↩
במקור – …I die for Free Trade, my country, and ↩
במקור– Senate Chamber. זהו הבית העליון של הקונגרס, הרשות המחוקקת של ארצות הברית. החדר הוא בעל מבנה מלבני בן שתי קומות עם 100 שולחנות – אחד לכל סנטור, עם במה בצורת חצי עיגול הפונה אל הדוכן המרכזי בחזית החדר. ↩
במקור – Let your bomb do its deadly work. ההדגשה שלי. ↩
במקור – I’m no bum. המילה Bum מתחרזת עם המילה Bomb, על אף שפירושה המילולי – בטלן – שונה. ↩
במקור – Ida Wells. אידה ב' ולס (Ida Bell Wells Barnett, 1862 – 1931) הייתה עיתונאית אפרו־אמריקנית, עורכת ולוחמת חברתית למען זכויות אזרחים, נשים ומיעוטים. ↩
במקור– Hogg. הכוונה לג'ימס סטפן "ג'ים" הוג (Games Stephen “Jim” Hogg, 1851 – 1906), עורך דין טקסני, מדינאי והאזרח הראשון שהפך למושל טקסס. נזכר לרוב על שקרא לבתו בשם המוזר איימה (Ima), על שם שיר שכתב דודה תומס הוג (Thomas Hogg) על מלחמת האזרחים, ששם גיבורתו הוא איימה (קיצור השם Imogene, עיר במחוז פרמונט). הוג סיפר לאחר מכן כי משגילה אביו את שם נכדתו, דהר לעיר מגוריו של בנו מהר ככה האפשר כדי למחות, אך זה היה מאוחר מדי; הטבילה כבר התרחשה והשם איימה נשאר.
הוג הלך בדרכי האמונה השמרנית של הדרום החדש לאחר מלחמת האזרחים, אך פנה גם לציבור הרחב של פשוטי העם, במסרים פשוטים וקליטים של "פתרונות קסם" לדאגות חברתיות וכלכליות, וגייס תמיכה ואהדה מבין שורותיו. בצעירותו ניהל את המטע המשפחתי עד שיצא ללימודי עריכת דין באלבאמה. כששב לטקסס, הפך לסדר אותיות בעיתונו של אנדרו ג'קסון. כשהתמנה לעורך עיתוני מקומי, השתמש בכוחו כדי להתנגד להקמת מסילות הברזל וליוליסס גרנט. בין השנים 1873 – 1875 שימש כשופט שלום. בשנת 1876 הפסיד בהתמודדות על מושב בבית המחוקקים של טקסס. בשנת 1878 נבחר לפרקליט מחוז ווד (Wood) ושירת כפרקליט המחוז השביעי של טקסס בין השנים 1880 – 1884. במשרה זו ראה כיצד קהילות הפכו לעיירות רפאים, כאשר מסילות הברזל חלפו עליהן בדרכן. כמו כן היה עד לשביתה הגדולה של עובדי המסילה ומספר שערוריות של מעשי שחיתות בתעשיית המסילות. תיקון מסילות הרכבת עתיד היה להיות אחד הנושאים החשובים על סדר יומו, כשזכה מאוחר יותר בכוח פוליטי.
הוג לא היה גזען – עובדה נדירה בקרב הדרומיים הלבנים באזורו. עקב כך היה אחד האחראים להפיכת מחוז סמית (Smith) למעוז דמוקרטי במהלך הבחירות של אותה שונה, כשעזר לשכנע את הקולות השחורים להצביע עבור המפלגה הדמוקרטית. מאוחר יותר הוצע לו מושב בקונגרס אך הוא דחה את ההצעה והעדיף להישאר קרוב למשפחתו ולעבוד כעורך דין.
בשנת 1886 שוכנע להגיש מועמדות למשרת פרקליט המדינה. הוא נבחר והתקדם עד שהפך לדמות חשובה בגידולה הכלכלי של טקסס. הוג החזיר אדמות רבות למדינה ועזר למשרד המשפטים בוושינגטון לחוקק את החוק המתנגד לאיחוד הון. הוא השיג שליטה על חברת East Line and Red River Railroad ובשנת 1886 תבע את חברת המסילות על ניסיונן לייצר מונופול (לצד האשמות נוספות). נצחונו הביס את ברון המסילות רב־העוצמה ג'יי גולד (Jay Gould) וקנה לו שם בפוליטיקה הטקסנית.
בשנת 1890 התמודד למשרת מושל על מצע של הקמת משלחת רכבות טקסס (Railroad Commission of Texas) וזכה. בתפקידו זה יצר עמדה חזקה של הממונה על המסילות והעביר חוק תיקון אדמות חשוב, שכפה על התאגידים למכור את אדמתם לציבור בתוך חמש־עשרה שנים. הוא פעל לעידוד השקעות בטקסס, חיפש דרכים להיפטר מהשפעות התאגידים וקבוצות השדולה בטקסס ולנקות את הממשל משוחד וחלקות הטבות לקרובי משפחה. הוא תמך בבתי ספר ציבוריים בטקסס ובאוניברסיטת טקסס, סיפק להם מימון ציבורי משמעותי וכן תרם להם באופן פרטי.
מות אשתו בשנת 1895 גרם לו לוותר על משרד המושל והוא עבר לנהל משרד עורכי דין פרטי. עם זאת, הוא לא פרש מהחיים הפוליטיים והוסיף לפעול כנגד שחיתות ממשלתית, אותה החשיב למרכז החולי החברתי.
הוא דיבר בשבחו של ויליאם ג'נינגס ברייאן (William Jennings Bryan), מזכיר המדינה של ארצות הברית ומנהיג האגף הליברלי של המפלגה הדמוקרטית והפך תומך ברעיון שהתגלגל להיות תעלת פנמה. לאחר שהצליח כמשקיע נפט החל להתעניין בנתיב שילוח שייפתח בין טקסס לדרום אמריקה כמו גם בין טקסס ואסיה. ב־19 באפריל 1900 נאם באסיפת המחוז של ווקו (Waco), שם אמר את מילותיו האגדיות: "תנו לנו את טקסס, מדינת האימפריה, תחת הנהגת האנשים ולא את טקסס תחת שדולות מושחתות".
הוא יצא במסע עסקים לאנגליה, שב לטקסס, התיישב ביוסטון וניהל חברה לעריכת דין. ב־5 באפריל 1905 נאם בסעודה חגיגית לכבוד הנשיא תיאודור רוזוולט. מאוחר יותר הוזמן לנאום ביריד העולמי בדאלאס, אך הוא חש שלא בטוב ונאלץ להישאר בחדרו. היה זה תחילתו של חולי ממושך שריתק אותו למיטתו. מחוז ג'ים הוג (Jim Hogg) בטקסס קרוי על שמו. ראו גם הון הפכפך או כיצד גלדיס מיהרה. ↩
במקור – Camp-meeting. זהו טקס דתי, נוצרי־פרוטסטנטי שמקורו באנגליה וסקוטלנד, הכולל פולחן, דרשות ואכילת לחם הקודש הנוצרי. במקור התקיימו טקסים אלה באזורי ספר (נטולי כנסיה וכמרים קבועים), כאשר המאמינים טיילו ממקום למקום, האזינו למטיפים נודדים, התפללו ושרו מזמורים. טקסים אלה הציעו תחושת קהילה, הסחת דעת משגרת העבודה ולעתים קרובות מוזיקה וריקודים. ↩
במקור – Dave Culberson. הכוונה לדיוויד ב. קלברסון (David B. Cullberson, 1830 – 1900), חייל הקונפדרציה, נציג דמוקרטי מטקסס ויו"ר ועדת המשפט.
קלברסון נולד במחוז טרופ (Troup), ג'ורג'יה, למד משפטים ועסק בעריכת דין בטקסס. הוא נישא ליבגניה קימבל (Eugenia Kimball) והיה אב לשני בנים (אחד מהם היה למושל טקסס).
בין השנים 1859 – 1860 שימש כחבר בית המחוקקים של טקסס. משום שתמך בפרישה מהאיחוד, בשונה מעמדת מחוז אפשור (Upshur County), אותו ייצג, הוא התפטר מתפקידו אך על אף דעותיו ייסד את גדוד חי"ר טקסס ה־18 (כאשר פרשה טקסס מהאיחוד) ועמד בראשו בדרגת סא"ל. ↩
במקור – Emergentistical. ↩
במקור – Plate Matter. זהו טקסט עיתונאי על מגש המוכן להדפסה, בשימוש על ידי סוכנויות ידיעות מרכזיות כדי לספק מאמרים גמורים לעיתונים מקומיים. ↩
במקור – Senator Mills. ↩
במקור – Panhandle . פנהנדל הוא אזור בטקסס בו נמצאות חוות פיטום בקר רבות (טקסט נחשבת למדינה "הדוגלת" בגידול בשר בקר). ראו גם אלוף מזג האוויר, ניו יורק לאור מדורה והמרקיז והעלמה סאלי. ↩
במקור – The Alamo: הקרב על אלמו (23 בפברואר – 6 במרץ, 1836) היה אירוע מכונן במהפכת טקסס. לאחר מצור שנמשך 13 יום, חיילים מקסיקנים, תחת פיקודו של הנשיא אנטוניו לופס דה סנטה אנה ( Antonio López de Santa Anna), יצאו במתקפה על מיסיון אלמו ליד סן אנטוניו, טקסס וחיסלו את כל השומרים הטקסנים. אכזריות הקרב ומנהיגו, סנטה אנה, עודדה טקסנים רבים להצטרף לצבא הטקסני ולצאת במתקפת נגד שהפכה לקרב סן חסינטו (ראו הערה 27). ↩
במקור – Davy Jones. זהו חלק מהביטוי Davy Jones’s Locker שמשמעותו קרקעית הים והוא משמש לשון נקייה לתיאור מות חיילים וספינות שטבעו. דייבי ג'ונס היה שמו של שטן המלחים, רוח הרפאים של יונה הנביא.
קיימת אפשרות כי שם זה מתייחס לדיווי קרוקט (Davy Crockett, 1786 – 1836), גיבור־עם אמריקני מהמאה ה־19, פוליטיקאי (ייצג את טנסי בבית הנבחרים) וחייל אשר שירת במהפכה הטקסנית. כונה "מלך הגבול הפרוע". השתתף ונהרג בקרב אלמו (ראו הערה 25). ↩
במקור – Goliad: מקום שבו התקיימת ההתכתשות השנייה במהפכת טקסס. בשעות הבוקר המוקדמות של ה־9 באוקטובר, 1835 תקפו מתיישבים טקסניים את חיילי הצבא המקסיקני שחלשו על מבצר סמוך להתיישבות המקסיקנית־טקסנית של גוליד (מבצר פרסידיו לה באהיה – Presidio La Bahia).
בחודש ספטמבר החלו הטקסניים לתכנן את חטיפתו של הגנרל מרטין פרפקטו דה קוס (General Martin Perfecto de Cos), שהיה בדרכו לגוליד כדי לנסות ולדכא את התסיסה בטקסס. התוכנית נדחתה בתחילה על ידי הועידה המרכזית שתיאמה את המרד. יחד עם זאת, ימים ספורים לאחר הניצחון בקרוב גונזלס (Gonzales), קפטן ג'ורג' קולינסוורת' (Captain George Collinsworth) ומתנדבים־צבאיים טקסניים החלו לצעוד לכיוון גוליד. הטקסניים למדו עד מהרה שקוס ואנשיו כבר עזבו לכיוון סן אנטוניו דה בקסר (San Antonio de Bexar) אך הם המשיכו בצעדתם.
חיל המצב בלה באהיה היה מצומצם ולא היה יכול לארגן הגנה יעילה על המצודה. באמצעות שימוש בצירים שהושאלו מאנשי העיר הצליחו הטקסניים לפלס דלת ולהיכנס למתחם לפני שמרבית החיילים היו מודעים לנוכחותם. לאחר מאבק של שלושים דקות, נכנע חיל המצב המקסיקני, תחת פיקודו של הקולונל חואן לופז סנדובל (Colonel Juan Lopez Sandoval). חייל מקסיקני אחד נהרג ושלושה אחרים נפצעו, לעומת פצעו טקסני אחד בלבד. מריב החיילים המקסיקנים הורו לעזוב את טקסס והטקסניים החרימו אספקה בשווי $10,000 ומספר תותחים, אותם הובילו לצבא הטקסני לשימוש במצור על בז'אר (Bexar). הניצחון בודד את אנשיו של קוס מהחוף ואילץ אותם להסתמך על צעידה בדרך יבשה ארוכה כדי להשיג תגבורת ואספקה. ↩
במקור – Sam Houston's surrender to Montezuma. הכוונה לגנרל סאם יוסטון (General Samuel “Sam” Houston, 1793 – 1863), פוליטיקאי אמריקני, מפקד צבא הרפובליקה של טקסס, מושל טנסי וטקסס (המושל היחיד בהיסטוריה האמריקנית שמשל על שתי מדינות שונות).
העיר יוסטון (שבה התגורר או. הנרי החל משנת 1895, הודות לעבודתו בעיתון "יוסטון פוסט") קרויה על שמו.
התייחסותו של או. הנרי בקטע משלבת שני אירועים שונים:
הראשון, הקשור בשמו של הגנרל יוסטון, מתייחס להנהגתו את הצבא הטקסני מול צבא טקסס, תחת פיקודו של הגנרל אנטוניו לופז דה סנטה (General Antonio Lopez de Santa) בקרב על סן חסינטו (San Jacinto) שניטש ב־21 באפריל, 1836.
סנטה אנה, נשיא מקסיקו, נתפס ונכנע ביום שלמחרת הקרב. הוא הוחזק כשבוי מלחמה במשך שלושה שבועות שבסיומם חתם על הסכם שלום לפיו הצבא המקסיקני מתחייב לעזוב את האזור, מה שעתיד היה לסלול את הדרך לכינונה של רפובליקת טקסס כמדינה עצמאית.
סם יוסטון הפך לגיבור לאומי וקריאת הטקסנים מאירועי המלחמה "זכרו את אלאמו!" ו"זכרו את גוליד!" הפכו למטבעות לשון הצרובות בהיסטוריה של טקסס.
האירוע השני קשור למוקטסומה – שמם של שליטים אצטקים שמלכו בטֶנוֹצְ'טִיטְלָאן, מקסיקו החל מהמאה ה־14 (זהו גם שמן של ערים במקסיקו ובארצות הברית ביניהן בקולורדו, אינדיאנה, אוהיו, וירג'יניה וקרוליינה הצפונית – מדינת הולדתו של או. הנרי). מוקטסומה היה גם אל עוצמתי במיתולוגיה של שבטי אינדיאנים בדרום־מערב ארצות הברית, בפרט בקרב השליטים האצטקים מוקטסומה הראשון ומוקטסומה השני.
מוקטסומה קשורה לקרב הימי שניטש בשנת 1835 מלחמת מקסיקו־ארצות הברית (העימות הראשון) בין שתי המדינות (נודע גם כתקרית אינגהם – The Ingham Incident or The Montezuma Affair): ספינת המלחמה המקסיקנית מוקטסומה שייטה לחופי טקסס כדי למנות הברחות חומרים אסורים לשטחה. במהלך ההפלגה השתלטו המקסיקנים על ספינת הסחר האמריקנית מרתה (Martha) ומאוחר יותר על הספינה הטקסנית קולומביה (Columbia). השיטור הימי של אינגהם (Revenue Service cutter USRC Ingham) הגיב על החטיפות, מה שהסלים לתקרית ללא שפיכות דמים שניטשה ב־14 ביוני והסתיימה כאשר מוקטסומה נהרסה במכוון כדי למנוע השתלטויות נוספות.
העימות החל בגבלסטון ב־7 במאי לפני פרוץ הקרוב בין הטקסנים למקסיקנים. באותו היום מפרשית חיל הים המקסיקנית מוקטסומה, תחת פיקודו של סֶגֶן חואן קאלבי (Lieutenant Juan Calvi) עצרה את המפרשית האמריקנית מרתה (Martha) בגין "הפרות מכס". משום שנוסעיה לא נשאו דרכונים הם נאסרו והועברו אל הספינה הדו־תורנית (שניים מהנוסעים, תומס ג'. ארלי (Thomas J. Early) ופרנסיס ד. ארלי (Francis S. Early), בניו של מושל ג'ורג'יה הקודם, פיטר ארלי (Peter Early), זכרו כי בביקוריהם הקודמים במקסיקו לא ביקשו הרשויות את דרכוניהם ולכן חשבו, לתומם, שגם הפעם אין בהם צורך).
עשרה ימים לאחר מכן השתלט קלאבי על הספינה הטקסנית קולומביה (Columbia) בגין עבירות דומות.
שתי התקריות עוררו כעס רב בטקסס והציתו ויכוח על חוקיותן של ההשתלטויות.
הברחות חומרים אסורים לטקסס הפכה לעניין מרכזי עבור המקסיקנים בשנת 1835: רוב הספינות האמריקניות והטקסניות היו מעורבות במסחר לא חוקי ולעתים קרובות התריסו נגד החוקים המקסיקניים שאסרו על פעילויות מסוג זה.
אחת הסחורות המוחרמות של המרתה הייתה שייכת לרוברט וילסון (Robert Wilson), אשר שלח מסר על השערורייה לסא"ל ויליאם ב. טראוויס (Lieutenant Colonel William B. Travis).
טראוויס שלח מכתב ב־7 ליולי המודיע לוילסון שהשיטור הימי של אינגהם (Revenue Service cutter USRC Ingham) בוצע על ידי סוכן המכס ג'יימס ו. ברידלאב (Customs Agent James W. Breedlove), שכן הייתה זו ספינת השיטור הימית האמריקנית היחידה במפרץ מקסיקו המערבי. האינגהם שייטה על נהר המיסיסיפי דרומית לניו אורלינס כאשר מפקדה, קפטן יחזקאל ג'ונס (Captain Ezekiel Jones), קיבל צו להפליג לטקסס.
למרות שההתקפות על שתי הספינות נחשבו חוקיות הן על ידי הטקסניים והן על ידי האמריקניים, התעוררות פוליטית ותקשורתית וכן עידודו הלא רשמי של הנשיא אנדרו ג'קסון לגבי השימוש בכוח פעלו את פעולתם והסתכמו בסופו של דבר בקרב ימי. ↩
במקור – The petrified boom found near Austin. ↩
במקור – The Siamese Democratic platform born in Dallas. ↩
במקור – The gals in Galveston. גלבסטון היא עיר בטקסס. פירוש המילה Gal הוא בחורה או אישה. ↩
במקור – The wake in Waco. ווייקו היא עיר במדינת טקסס, על גדות נהר בראזוס (Brazos River). היא קרויה על שם שבט הוואקו (Waco) שהתגורר בעבר במקום במשך מאות בשנים. סטיבן אוסטין (Stephen Fuller Austin, 1793 – 1836), מי שנחשב ל"אבי טקסס" משום שהנהיג את תהליך ההתיישבות במקום כשהביא 300 משפחות אמריקניות להקים את ביתן באזור, תיאר את כפרם כמשתרע על פני 40 אקרים ובו 33 בתים (דמויי כוורת עם עמודי תמיכה המכוסים על פי רוב בעורות תאו) ומאה גברים. בני השבט עסקו בגידול תירס, שעועית, מילונים, עצי אפרסק ודלעת. שנה מאוחר יותר (1825) ניסה אוסטין להרוס את כפרם אך ללא הצלחה, מה שהוביל לכריתת הסכם שלום בין הצדדים.
בשנת 1837 תכננו סוכני אכיפת החוק של טקסס להקים בעיר מבצר אך נטשו את הרעיון לאחר מספר שבועות.
הוואקו עברו בסופו של דבר מהאזור; בשנת 1872 הצטרפו לשמורת אינדיאנית באוקלהומה ובשנת 1902 הפכו לנתינים אמריקנים רשמיים כשקיבלו חלקת אדמה עצמאית משלהם. ↩

About the Author

Search

צילום בזק אצל הנשיא