אני כאן – אנתוני זימר פוגש באנתוני רוקוול עיון ב"ממון והקשת" לאו. הנרי
"אני כאן" – אנתוני זימר פוגש באנתוני רוקוול
עיון בממון והקשת לאו. הנרי
קחו למשל עוגה.
יש עוגה מרובת שכבות, המעוטרת בדרך כלל גם בקישוטים מעשי אמנות, ויש עוגה בעלת שכבה אחת, שמטבע הדברים צנועה יותר ובעלת שאיפות אחרות.
מבחינת הנראות והמורכבות, העוגה הראשונה מנצחת ללא עוררין; מבחינת הטעם ההכרעה אינה כה נחרצת.
הסרט הצרפתי אנתוני זימר1 היה יכול בקלות להיות מוגדר כעוגה רב־שכבתית.
הגיבור שלו, שהעניק לסרט את שמו, הוא פושע המלבין כספים עבור המאפיה הרוסית וגוזר לעצמו (על דעת עצמו) נתח משמעותי, לא כל־כך משום תאוות בצע אלא בגין היותו טיפוס מבריק ואוהב סיכונים2.
הנטייה להעריך פושעים מפולפלים (גנבים ולא רוצחים3) נגזרת מהערכת יכולתם לגבור על מערכות הגנה ופיקוח מחוכמות. אנתוני זימר ללא ספק מצטיין בהיבט הזה, כשהוא מצליח להוליך שולל את המאפייה הרוסית והמשטרה הצרפתית גם יחד; אלא שמעבר לערמומיות נכלולית מתקיים בו גם היבט שלישי, המכניע את שני היבטים האחרים ללא כל קושי: אנתוני זימר הוא גבר מאוהב ובשם האהבה הזו הוא מוכן לעשות הכול – גם אם זה אומר לוותר על כל מה שעלה בידו להשיג, אפילו על חייו4.
או. הנרי הוא "אופה" של עוגות רב־שכבתיות. סיפורו, ממון והקשת, מספר את סיפורו הקצר של ריצ'ארד רוקוול, צעיר המאוהב בבחורה שעתידה להפליג לאירופה (בעוד יומיים) ולהיעלם מחייו (לפחות לשנתיים). אביו, אנתוני רוקוול, הוא יצרן סבון עשיר מאוד המאמין בכל ליבו כי כסף יכול לקנות כל דבר, יהיה הדבר מה שיהיה5. כשהאב שומע על מצוקת הזמן של בנו, הוא מארגן עבורו פקק תנועה עצום באמצע ברודווי, ה"כולא" את הצעיר המאוהב עם בחירת לבו במונית, ללא כל יכולת לברוח להתחייבויות קודמות. במהלך השעתיים6 הכפויות האלה ריצ'ארד מתוודה, הבחורה מסכימה, אנתוני הוכיח את טענת חייו הניצחת והכול בא על מקומו בשלום.
השכבה השנייה של ממון והקשת מבוססת על תקרית המתרחשת הודות לאחותו של אנתוני, אלן. אלן מוסרת לריצ'ארד טבעת זהב קטנה שהייתה שייכת לאמו המנוחה מתוך אמונה שהיא תביא לו מזל7. במונית, שבריר שנייה לפני תחילת הפקק, ריצ'ארד מאבד את הטבעת8 ומשום שהוא יודע בדיוק היכן נפלה, הוא מבקש מהנהג לעצור כדי שיוכל לחפש אותה.
התקרית הזו משמשת את העלילה מהשכבה הראשונה, כשהיא מאפשרת לכלי רכב שונים להתקבץ סביבם במהירות, אך ברובד משמעותי יותר היא מהדהדת לנעל הקסמים של לכלוכית ממעשיית האחים גרים, אשר שימשה אמצעי חיפוש בידו של הנסיך כדי לאתר את היפיפייה ששבתה את ליבו9. ההקבלה מתעצמת אף יותר נוכח העובדה שגם סיפורו של או. הנרי מקציב זמן מוגדר וקצר מאוד למפגש בין זוג נאהבים10, היות ריצ'ארד יתום מאם11 ועסק הסבון של אביו – אמצעי הניקיון המובהק של כל לכלוכית באשר היא שם12.
השכבה השלישית של ממון והקשת מעמיקה לבחון את מושא אהבתו של ריצ'ארד, בחורה שלמעט שם משפחתה – לנטרי13 – אין יודעים עליה כמעט דבר. ריצ'רד מספר לאביו שהיא מגיעה ממשפחה עשירה ושיומה מלא בהתחייבויות מהסוג ש"אנשים עשירים" מתחייבים אליהן14 ולכן ההזדמנות היחידה שלו להימצא איתה ביחידות היא להתלוות אליה בדרכה לתיאטרון (שם היא צריכה לפגוש את אמה ואנשים נוספים). עם זאת, כשהם נתקעים בפקק, הבחורה מתוודה בפני ריצ'ארד שלא באמת אכפת לה לאחר משום שהיא אינה אוהבת את התיאטרון. זו, פחות או יותר, הפעם היחידה שבה היא מדברת.
גם הפלגתה לאירופה נעשית ללא סיבה מוגדרת15 ולפי המידע המצומצם על גבול הבלתי קיים הזה נראה שלעלמה לנטרי אין כל חשיבות משל עצמה ועיקר הסיפור נעוץ במתח שבין הממון (המיוצג על ידי אנתוני, האב) לבין הקשת (המיוחסת לקופידון, אל האהבה, המיוצג על ידי ריצ'ארד)16.
את מה שבחר או. הנרי לא לספר על דמותה של הבחורה ישירות הוא מספר באמצעות הבחירה בשם משפחתה, הדומה בהגייתו לאחד השמות המפורסמים ביותר בתקופתו – לילי לנטרי17, שם משפחתה (מנישואין) של אמילי שרלוט לברטון18. לנטרי (אשר כונתה גם שושן ג'רזי19) הייתה אשת חברה מפורסמת, שהפכה לשחקנית תיאטרון וליצגנית הראשונה בהיסטוריה שפרסמה מוצר תחת שמה – סבון האגס, הסבון השקוף הראשון בעולם.
בדיוק כמו אנתוני רוקוול.
הגילוי מעורר הפתעה שתפקידה לייצר הערכה מחודשת כלפי ההתרחשויות אך הוא אינו לב העניין. יש חשיבות לעשייה דווקא כשהיא מתנהלת בניתוק מידיעה משום שכך היא מגלה, בראש ובראשונה לפועל עצמו, מה חשוב לו באמת ובעבור מה הוא מוכן או לא מוכן להתאמץ, להילחם, להקריב.
גם סיפורו של אנתוני זימר מבוסס על הסוואה: במכתב שהוא שולח, זימר מבקש מקיארה, הבחורה שהוא אוהב, לעלות לרכבת ולחפש שם גבר הדומה לו בגובה ובמבנה הגוף. קיארה בוחרת בגבר אקראי, מפגינה כלפיו התנהגות אשר נועדה לשכנע את הצופים בהם כאילו מדובר באנתוני זימר ואז מתנתקת ממנו, אלא שבינתיים הגבר מתאהב בה ומסרב להרפות.
אנתוני זימר ממשיך לקבוע פגישות "ולהחמיץ" אותן ומי שמגיע במקומו הוא תמיד אותו גבר אקראי מהרכבת. בסופו של דבר מתחוור כי הגבר הזה, שזוהה בטעות כאנתוני זימר, הוא אנתוני זימר בעצמו.
זימר הסתיר את זהותו דווקא כשהציב את עצמו במקום הגלוי ביותר לעין. הוא הוכיח את רצינותו וכוונותיו במעשים, לא בדיבורים, בדיוק כפי שעשה אנתוני רוקוול. העובדה שרוקוול הוא שארגן לבנו הזדמנות לבקש את ידה של הבחורה שהוא אוהב ידועה רק לו ולשותפו למבצע. אחותו משוכנעת כי נס האהבה הוא שהתערב כאן ושהכוח הזה חזק יותר מכל כוח אחר בעולם אך לאנתוני אין שום רצון להוכיח לה אחרת. הוא עושה את מה שהוא מאמין בו משום שהוא אדם שעושה את מה שצריך לעשות; אין לו תסביך גדלות או העדר ביטחון – הוא לא מבקש אישור או הכרה. שכניו, המתגוררים בבתים המפוארים מימינו ומשמאלו, יורשים שירשו את כספם בדרך "המכובדת" של עידן הזהב20, משקיפים עליו בבוז אבל ההתנשאות שלהם רק מצחיקה אותו. המחשבה על האדרת ההמוניות של ביתו המפואר כדי להסב להם חוסר נחת משעשעת אותו אך לא עד כדי כך שימשיך לחשוב עליה יותר מרגעים ספורים. לא בכדי הסיפור נפתח ו(כמעט) מסתיים עם אנתוני רוקוול הנמצא בחדר הספרייה שלו, קורא עיתון (בבוקר) או ספר הרפתקאות (בלילה)21; מי שמקפיד להתעדכן בהתרחשויות היום־יומיות, לשאוב הנאה מעלילות מופרכות וליזום התרחשויות מופרכות לא פחות, אינו יכול להימצא בשום מקום אחר.
בסיום הסיפור והסרט אנתוני רוקוול ואנתוני זימר חושפים את עצמם בהכרזה שכמו מצהירה: אני כאן; תמיד הייתי כאן; כל זה היה תמיד אני.
הגילוי הזה לא רק משנה את ההבנה על אודות מה שהיה קודם; הוא יוצר הבנה חדשה לגמרי.
עוגה רב־שכבתית היא עוגה המציגה את עצמה לראווה כלפי חוץ: יש לה מבנה על גבי מבנה על גבי מבנה, זיגוג בשלל צבעים ותוספות כיד הדמיון. העניין הוא שעוגה כזו, מרהיבה ככל שתהיה, מעמידה במרכז את הנראות, לא את התוכן.
הייחוד בסיפורו של או. הנרי, כמו גם באנתוני זימר, הוא העובדה שהשכבות שלו מסודרות כלפי פנים. כך נוצרת אשליה כמו מדובר בעוגה פשוטה כאשר בפועל זהו מארג שלם של תפיסות, אמונות ופעולות המתנגשות זו בזו, מעשירות זו את זו ומשתלבות זו בזו. הסתרת האמת חיונית למהותה של עוגה כזו משום שהיא מסיחה את הדעת ממה שנראה אל עבר מה שקיים באמת.
ההסתרה מאפשרת את החשיפה האמיתית; אילו זה לא היה מוסתר, זה לא היה קורה22.
הדברים שאסור היה לעשות מלכתחילה – הטעויות, חוסר ההבנות והשיבושים – מתגלים כאבני הבניין הנחוצים לשלב הבא, להתקדמות, למימוש. בזמן אמת הם נראו שרירותיים, מביישים ותבוסתניים אבל הם היו המעשים המדויקים, האמיצים והמוצלחים שנדרשו בדיוק למסע הזה.
העובדה שאו. הנרי ידע מלכתחילה מיהי הגיבורה הנסתרת שלו, אלמונית החבויה בהמולה סוערת של עיר סוערת, מה עשה אנתוני רוקוול ומדוע היה חשוב להסתיר את הדברים מריצ'ארד ומאלן מלמדת לא רק על הסיפור אלא גם על הכוונות העומדות מאחוריו. בראייה לאחור רואים תמיד שש־שש, אבל או. הנרי ראה לאחור – מלכתחילה; לא רק משום שהוא הסופר אלא משום שהוא ידע איזה סיפור הוא מבקש לספר, ולכן סיפר אותו, ככה.
השכנים המיוחסים והנפוחים של יצרן הסבון מאמינים שהעולם מתחיל ונגמר בהם;
אלן הרומנטיקנית מאמינה שלטבעת ואהבה יש כוחות קסם;
פקק תנועה בלב ברודווי הוא אירוע המתרחש כל הזמן.
או. הנרי לא שינה את מציאות החיים. הוא רק הסיט את המסך והזמין את הקוראים שלו להיכנס פנימה, אל מאחורי ההתרחשות שעל הבמה, כדי לראות שהאמת, ככל שהיא אמיתית יותר, חבויה יותר מן העין, ולכן, אם רוצים להבין אותה, צריך להפוך את סדר הדברים ולהעריך את הכישלונות שהובילו אליה מבפנים, ולא את ההצלחות המכריזות עליה מבחוץ.
עוגה רב־שכבתית ספרותית נושאת במבנה מוצק ואחיד המקפל בתוכו את כל השלבים והשכבות גם יחד; עולמות שלמים שהוסתרו בכוונת מכוון כדי להיחשף ולחשוף, בזמן ובמקום המתאימים, לא קישוטים בעלי נפח ללא גוף אלא יצירה מפוארת של מארג נפשי, מחשבתי ואנושי שלם.
העובדה שהוא אולי נראה מפואר פחות למראית עין היא נקודת החוזק שלו, לא החיסרון;
האמת העולה מתוך תעתועים של שקרים.