מעשה בשלושה אגוזים או: החיפוש אחר האושר

מעשה בשלושה אגוזים
או: החיפוש אחר האושר

כבר מקריאה ראשונה ניכר כי מעשה בשלושה אגוזים ללאה גולדברג¹ הוא לא עוד מעשיית ילדים מצויה, אלא אגדה מציאותית מתוחכמת: יש בו סנאי המדבר עם גמד, שר מכובד הנישא לנסיכה, אגוזים בעלי כוח מיסטי העוברים מיד ליד ופתרונות מוצלחים המושגים כבמטה קסם. עם זאת, העלילה עצמה מעשית ומוחשית עד כדי דחיקת רגליה של המציאות הבדיונית, שבמסגרתה היא מתרחשת.

עם התקרבות עונת הגשמים נדרש סנאי למקום לגור בו. פונה הסנאי אל שכנו הגמד, המתגורר תחת עץ אגוז גדול ומבקש שיארחו בביתו עד בוא האביב. הגמד מסכים מיד אך באותה נשימה שואל על אודות השכר שיקבל בעבור הכנסת האורחים הממושכת². הסנאי אינו מהסס בתשובתו:

"אתן לך שלושה אגוזים
ובהם שלושה סודות ורזים.
והיה – כל מי שיפתור את סודם
אין כמותו מאושר בעולם"³

הגמד מקבל את הסנאי אל ביתו ואת האגוזים כמנחה. מעשה זה מעורר שאלה מטרידה למדי: כיצד זה, אשר בנה את ביתו תחת עץ האגוז ונהנה מאגוזים בשפע, מסתפק או מתרצה במתנה מצויה כל כך כמו שלושה אגוזים נוספים? הלוא הגמד והסנאי – שכנים היו. כל שהיה ברשותו של הסנאי יכול היה, באותה מידה, להיות זמין ונגיש גם לשימושו של הגמד.
אך זה כנראה סודם האמיתי של שלושת האגוזים: האופן המוחלט, המיידי והבלתי מעורער שבו הם מתקבלים כסחר חליפין הוגן. הצד המציע שוטח את כל כוחם ועוצמתם. הצד המקבל אינו מתרגש יתר על המידה, או מתרגש כלל ליתר דיוק, מן ההבטחה הגלומה בהם, ובכל זאת נוטל את האגוזים ללא כל שאלה.

לאחר תקופת החורף מגיע האביב. הסנאי קם, נפרד לשלום מעם הגמד ומסתלק. והנה, "בוקר אחד קם הגמד משנתו. הציץ מחלונו והנה שלושה אנשים באים וגרזנים בידיהם.

קרא הגמד: "אנשים, אנשים, למה באתם הנה?"
אמרו האנשים: "באנו לכרות את כל עצי היער."
החל הגמד לבכות. בכה בכי גדול וקרא: "אנשים, אנשים. חוסו על העצים, חוסו על הציפורים והחיות, חוסו עלי, על גמד קטן, אל תכרתו את היער!" "⁴

שלושה אנשים ולא שלושה חוטבים מגיעים אל היער⁵: שלושה אנשים עם מטרה ברורה, אותה ימירו בצורך אמיתי של אנשים, לא של חוטבים. במפגש ביניהם מצטייר הגמד כהתגלמות הטוב והאכפתיות, מבקש תחילה על העצים, הציפורים והחיות שביער וממקם את טובתו וביתו אחרונים ברשימת הנפגעים האפשרית. אך האנשים עקשניים, מעשיים ותכליתיים. הם אינם שועים לבכיו ולתחנוניו של הגמד. משימה אחת עומדת לנגד עיניהם: עליהם לכרות את כל עצי היער במצוותו של השר הגדול וכך ייעשו.

"אמר הגמד:
"ומה יתן לכם השר הגדול, אם תכרתו את כל העצים?"
אמרו: "שקל כסף יתן לנו. שקל כסף לכל כורת. ואנו נקנה לו בכסף מכל טוב."
אמר הגמד: "אני אתן לכם מתנה יפה מזו, אם לא תכרתו את היער… שלושה אגוזים
ובהם שלושה סודות ורזים.
והיה – כל מי שיפתור סודם
אין כמותו מאושר בעולם!"
אמרו האנשים:
"טוב, תן לנו את האגוזים ולא נכרות את עצי היער"⁶

האנשים מדברים בצוותא, כאיש אחד. קו מחשבה משותף להם – רצון אחד, עשייה אחת. לכאורה, בעבור שקל כסף ,מוכנים הם לכרות ולהכרית יער שלם, ללא ייסורי מצפון או נקיפות לב נוכח בכיו הגמד ושיקולי שלמות היער ותושביו. אך הגמד מבטיח להם מתנה שונה מזו שביקשו להעניק לעצמם – הבטחה לאושר, לא לעושר. כמו הסנאי, הוא מציע להם אתגר. ואילו הם, הנחושים, העקשניים, תאבי הבצע, מתרצים.
חוטבים אמיתיים, על פי מקצועם ומשלוח ידם, אין כאן. אנשים יש. אנשים המוכנים לוותר ללא היסוס על שאיפות הממון והשכר כדי להגיע אל מטרה ראויה יותר – אושר והצלחה.

נוטלים האנשים את האגוזים, עוזבים את היער וחוזרים אל השר הגדול. השר הגדול מתמלא כעס על חוצפתם ועצלנותם של האנשים, אשר סירבו לקיים כמצוותו ולא כרתו את העצים כפי שנשכרו לעשות. הוא צועק, הוא מגדף, הוא משתולל – אך שלושת החוטבים המובטלים אינם מתרגשים מתגובתו. רק כשהוא פורץ בבכי של ייאוש וחוסר אונים הם נחלצים להציע לו את פתרון הקסמים היצירתי שבאמתחתם.

לא חזק ועוצמתי הוא השר ככלות הכול, כי אם גבר רגיש, הנתון לחסדיה וגחמותיה של נסיכה קפריזית ויהירה במיוחד. היא, היפיפייה, מבקשת תמיד להקיף עצמה בדברים ההולמים את הופעתה ודמותה. הַיָפַה ביותר רוצה ביָפֶה ביותר ולכן ביקשה מהשר הגדול ארמון פאר, כתנאי שבעבורו תסכים להיות לו לרעייה. אך למעשה, לא בית מלכות מבקשת לה הנסיכה, כי אם אמצעי שבעזרתו תוכל להתעלות מעל ההמון. אמצעי שדרכו והודות לו יישאו האנשים עיניהם אליה, בהערצה ובקנאה.

השר הגדול מבין את מהות דרישתה המתפנקת של אהובתו. כמו שלושת האנשים והגמד, גם הוא אינו מטיל ספק בעוצמתם ובכוחם של האגוזים ואף מגדיל לדרוש את האוצר מידי החוטבים ללא כל שאלה. רק כשהם מבקשים כסף עבור שכיית החמדה שבידם, הוא כמו נזכר לחקור, בעבור מה הוא משלם שני מטבעות כסף לכל אדם, השווים לכריתת שני יערות ולא אחד.
כעת נמצאות ברשותו שלוש הבטחות לאושר גדול – אך חשוב מכך: ייחודי. אושר שאין כדוגמתו לאף אחד אחר בכל הממלכה. מתנה כזו יוכל להציג בפני הנסיכה. ואילו היא מתמלאת תחילה תרעומת בגין הארמון המפואר שחמק ממנה, אך מתרצה במהירות בזכות התחליף המוצלח לא פחות שהובא לה ומניחה לשר לשאתה לאישה.

בחייהם המשותפים מגלים השר ורעייתו אושר רב: הוא זכה בה ואילו היא השיגה את האוצר המשובח והנדיר ביותר, אוצר שאין עוד לאדם אחר בעולם – מלבדה.
עד שתגיע השעה, בה תוכל הנסיכה לעשות באגוזים שימוש של התהדרות בכוחה ובעליונותה, היא מסתירה אותם, גם מעיני עצמה, בארון צדדי על כרית קטיפה. צורך ממשי אין לה בהם, שכן עוצמתם כבר נמסרה לה: ההבטחה מומשה. הן לגביה והן לגבי בעלה.

"כעבור שנה נולד בן לשר ולאשתו. והיה הילד בריא ויפה תואר וגדל לתפארת.
ויום אחד, כשהיה הילד בן חמש, הלכו אביו ואמו והשאירו אותו לבד בבית.
שיחק הילד ורץ בכל הבית מחדר לחדר ובא לחדר אמו. פתח שם את הארונות,
והנה שלושה אגוזים על גבי צלחת של כסף…
אמר הילד בלבו:
"אגוזים יפים, הבה ואוכל אותם."…
טעם האגוזים היה טוב והילד היה שמח מאוד.
שבו אמא ואבא הביתה.
שאלו את הבן: "מה עשית?"
"אכלתי שלושה אגוזים."
"צחקו אבא ואמא ואמרו: "שלושה בלבד? שלושה בלבד לא יזיקו!"
תם המעשה בשלושה אגוזים
ומי ידע סודות ורזים?
הבן הקטן אכל את כולם
עכשיו אין כמותו מאושר בעולם"⁷

לכל דמות בסיפור – החל בסנאי, דרך הגמד, האנשים, השר, הנסיכה וכלה בבן הקטן – יש את הדבר המיוחד, שהוא בסיס אושרה ושמחתה. אם יעלה בידה להשיגו ועל ידי כך להגשים את חלומותיה, הרי שאז, וודאי, תהיה המאושרת באדם.

אך הסנאי, הגמד, האנשים, השר, הנסיכה והבן הקטן אינם יודעים כלל כי יש בהם ולהם חלומות כמוסים להגשים או אושר לחפש. למעשה, כל אחד ואחד מהם מוצא את אושרו מבלי שידע כלל כי חיפש אחריו, והכול – הודות לאגוזים.

הסנאי, הגמד, האנשים, השר, הנסיכה והבן הקטן – כל אחד מהם חי חיים שלווים, רגועים המתנהלים על פי סדר הגיוני וקבוע. הם אינם מנסים לפתור את אתגר האגוזים הקסומים בכדי למצוא את סוד האושר הגלום בהם, משום שכל דמות מאושרת מאוד כבר במצב העניינים הקיים ואינה חפצה לשנותו⁸. רק כשמצב זה עומד בסכנה נדרשים כולם לכוחם המופלא של האגוזים – כדי להחזיר את מצב העניינים הראשוני לקדמותו:
הסנאי, אשר ביקש למצוא מחסה זמני בעת החורף, משתמש באגוזים כדי למצוא לו בית עד שיוכל לשוב ולהשתעשע שוב, תחת עץ אגוז אחר.
הגמד, שביקש להציל את ביתו ואת היער מסכנת הכחדה, מצליח לשמור על עולמו שלם וללא פגע.
שלושת האנשים, שביקשו להרוויח סכום כסף נכבד מכריתת עצי היער כדי לקנות לעצמם מכל טוב, זוכים לממש את רצונם כפל כפליים, מבלי לפגום בסביבה הקיימת או להתייגע בעבודה אפילו רגע אחד.
השר, שנדרש לבנות ארמון פאר כמתנת חתונה, חוסך זמן, משאבים וכסף כשהוא עושה בשלושת האגוזים שימוש מושכל כתחליף ראוי לנדוניה רבת רושם.
הנסיכה זוכה להחזיק בסגולה המבדילה ומייחדת אותה מיתר האנשים.
והבן הקטן – הוא זוכה להשקיט את רעבונו בארוחה טעימה.

האגוזים אינם מגשימי משאלות או מממשי חלומות. האגוזים הם הכלי המאפשר לכל דמות לקבל את הדבר הנכון והמתאים לה ביותר, כפי שהוא מתגלם בלואי־הכי במציאות היום־יומית של קיומה. בכך הם הופכים את המצוי לרצוי ואת הרגיל – לנפלא. הפתרון הפשוט (והיצירתי) שהם מספקים מבהיר כי אושר אמיתי קרוב יותר משהיה ניתן להעלות על הדעת ומתגלם בדברים הקטנים אך הגדולים שבחיים: בית, עצמאות ומשפחה.

המאמר פורסם לראשונה בהפנקס – כתב עת מקוון לספרות ותרבות לילדים