LinkedIn

Search


סיפורים ותרגומים / הקניין מעיר קקטוס
Date: 09 מרץ 2013
By: admin
Tag: , , , , , , , ,
Comment: 0

הקניין מעיר קקטוס

Array
(
    [0] => WP_Term Object
        (
            [term_id] => 18
            [name] => סיפורים ותרגומים
            [slug] => stories-and-translations
            [term_group] => 0
            [term_taxonomy_id] => 18
            [taxonomy] => category
            [description] => 
            [parent] => 0
            [count] => 132
            [filter] => raw
            [cat_ID] => 18
            [category_count] => 132
            [category_description] => 
            [cat_name] => סיפורים ותרגומים
            [category_nicename] => stories-and-translations
            [category_parent] => 0
        )

)

הקניין מעיר קקטוס1

ידוע כי קדחת השחת והצטננויות אינן מתקבלות בברכה בסביבה הבריאה של עיר קקטוס, טקסס, שכן מוצרי הסדקית המיובאים של המרכז המסחרי "נבארו ופלאט"2 הממוקם שם, הם לא מסוג המוצרים שאפשר להתעטש עליהם.

עשרים אלף אנשים בעיר קקטוס מפזרים את מטבעות הכסף שלהם בידיים נדיבות וחופשיות3 בעבור דברים שליבם חושק. חלקו הארי של מתכת חצי יקרה זו מגיע לידיהם של "נבארו ופלאט". בניין הלבנים האדיר שלהם מכסה מספיק קרקע שיכולה הייתה לשמש אדמת מרעה לתריסר עדרי כבשים.

יכולתם לקנות מהם עניבה מעור נחש פעמונים, מכונית או מעיל נשים בעשרים ושמונה דולר, האופנה האחרונה, בעשרים גוונים שונים. "נבארו ופלאט" הציגו לראשונה מטבעות פני מערביות של נהר קולוראדו4. הם היו חוואים עם ראש עסקי, שראו שהעולם לא חייב בהכרח להפסיק את סיבוביו לאחר שהסתיים המרעה החופשי.

כל אביב, נבארו, השותף הבכיר, בן חמישים וחמש, חצי ספרדי, איש העולם הגדול, כשיר, מהוקצע, "יצא" לניו יורק לקנות סחורות. השנה הוא נזהר מיציאה לטיול ארוך שכזה. הוא הזדקן ללא ספק; והוא הסתכל בשעונו מספר פעמים ביום לפני שהגיעה שעת המנוחה.

"ג'ון," אמר לשותפו הצעיר, "אתה תצא השנה לקנות את הסחורה."

פלאט נראה עייף.

"נאמר לי," אמר, "שניו יורק היא עיר מתה; אך אלך. אני יכול להסתובב בסן אנטוניו5 למשך כמה ימים בדרכי וליהנות קצת."

שבועיים לאחר מכן בחליפת טקסס מלאה – מעיל שחור ארוך, כובע לבן רחב שוליים וצווארון מגוהץ בגובה 3 – 4 אינצ'ים, עם עניבת ברזל שחורה מעוצבת6 – נכנס למוסד הסיטונאות למעילים וחליפות של "זיסבום ובנו"7, בברודווי תחתית.

לזיסבאום הזקן הייתה עין של עיט הדגים, זיכרון של פיל וראש שהתגלה בפניו בשלוש תנועות כמו תצרף של חוקי נַגָּר. הוא התגלגל לחזית כמו דוב קוטב שחור, ולחץ את ידו של פלאט.

"ומה שלומו של מר נבארו הטוב בטקסס?" אמר. "הטיול היה ארוך מדי עבורו השנה, אני מבין? אנו מקבלים בברכה את מר פלאט במקומו."

"בול פגיעה,"8 אמר פלאט, "והייתי נותן ארבעים אקרים של אדמת מחוז פייקס לא מושקית9 לדעת כיצד עשית זאת."

"ידעתי," צחקק זיסבאום, "בדיוק כפי שאני יודע שירידת הגשמים באל פאסו10 במשך השנה הייתה 28.5 אינצ'ים, או עלייה של 15 אינצ'ים, ושלפיכך "נבארו ופלאט" ייקנו מלאי בשווי $15,000 של חליפות אביב במקום $10,000 בשנה יבשה. אולם כל זה יתרחש מחר. תחילה יש סיגר במשרד הפרטי שלי שיסיר מפיך את טעם הסיגרים שהברחת לאורך הריו גראנדה11 ודומיו – בגלל שהם מוברחים."

הייתה זו שעת אחר צהריים מאוחרת ויום העסקים הסתיים. זיסבאום הותיר את פלאט עם סיגר חצי מעושן ויצא ממשרדו הפרטי לבנו, שארגן את סיכת יהלום העניבה שלו לפני המראה, מוכן לצאת לדרכו.

"אבי,"12 אמר, "אתה תצא עם מר פלאט הערב ותראה לו דברים. הם לקוחות שלנו במשך עשר שנים. מר נבארו ואני משחקים שח בכל רגע של זמן פנוי. זה טוב, אך מר פלאט הוא איש צעיר וזהו ביקורו הראשון בניו יורק. הוא וודאי ישתעשע בקלות."

"בסדר גמור," אמר אבי, מבריג את הסוגר היטב על סיכתו. "אני אקח אותו. עד שהוא ייראה את בניין פולר13 ואת המלצר הראשי במלון אסטור14 וישמע את המָקול מנגן תחת עץ התפוח הישן15 זה כבר יהיה עשר וחצי, ומר טקסס יהיה מוכן להתכסות בשמיכה. יש לי התחייבות לארוחת ערב בשעה 11:30, אבל הוא כבר יהיה אצל גב' וינסלו16 לפני כן."

בבוקר המחר בשעה 10 צעד פלאט אל החנות מוכן לעשות עסקים. צרור יקינתון הוצמד לדש מעילו. זיסבאום עצמו שירת אותו. "נבארו ופלאט" היו לקוחות טובים ומעולם לא הכזיבו לשלם במזומן בעבור הנחותיהם.

"ומה אתה חושב על עירנו הקטנה?" שאל זיסבאום, עם חיוך מטופש של בן מנהטן.

"לא הייתי רוצה לחיות בה," אמר הטקסני. "בנך ואני הסתובבנו בה לא הרבה אתמול בלילה. יש לכם מים טובים, אבל העיר קקטוס מוארת טוב יותר."

"יש לנו כמה אורות בברודווי, אינך חושב, מר פלאט?"

"ולא מעט צללים," אמר פלאט. "אני חושב שאני אוהב ביותר את הסוסים שלכם. לא ראיתי סוס כחוש אחד17 מאז שבאתי לעיר."

זיסבאום הובילו במעלה המדרגות להראות לו את דוגמאות החליפות.

"בקש מהעלמה אשר לבוא," אמר לפקיד.

העלמה אשר באה ופלאט, מ"נבארו ופלאט", חש בפעם הראשונה את אורם הבוהק הנפלא של הרומנטיקה והתהילה יורד עליו. הוא עמד דומם כצוק שַחַם מעל קניון קולוראדו, עיניו הפקוחות לרווחה מקובעות עליה. היא הבחינה במבטו והסמיקה קלות, בניגוד להרגלה.

העלמה אשר הייתה דוגמנית הבית של "זיסבאום ובנו". היא הייתה מהסוג הבלונדיני הידוע כ"מדיום", ומידותיה אפילו התעלו על המדד התקני של 90-60-9018. היא עבדה אצל זסבאום במשך שנתיים, וידעה את עבודתה. עיניה זהרו בקרירות; ואילו בחרה להצליב את מבטה כנגד ראייתה של מפלצת מפורסמת, היה מבטו של אותו יצור אגדתי מהסס ומתרכך תחילה19. דרך אגב, היא הכירה קונים20.

"כעת, מר פלאט," אמר זיסבאום. "אני רוצה שתראה את אותן גלימות נסיכות בגוונים שונים. הן תהיינה ה – דבר באקלים שלכם. הראשונה, אם תואילי בטובך, העלמה אשר."

במהירות התעופפה הדוגמנית המוערכת פנימה והחוצה מחדר ההלבשה, לובשת בכל פעם תלבושת חדשה ונראה מדהימה יותר עם כל שינוי. היא דגמנה עם יישוב דעת מוחלט לפני הקונה ההלום, אשר עמד, אילם ודומם, בעוד זיסבאום הרצה בצחות לשון21 על הסגנונות. על פניה של הדוגמנית נפרש חיוך מקצועי קלוש, בלתי אישי שנראה כמסתיר משהו הנדמה לעייפות או זלזול.

כשהסתיימה התצוגה נראה פלאט מהוסס. זיסבאום היה חרד מעט, חושב שלקוחו עשוי לנסות את מזלו במקום אחר. אולם פלאט רק העלה במחשבתו את אתרי הבנייה הטובים ביותר בעיר קקטוס, מנסה לבחור אחד עליו יבנה בית לאשתו לעתיד – שהייתה בדיוק אז בחדר ההלבשה, מסירה שמלת ערב של טול אֲזוֹבְיוֹן סגול־כחול.

"קח את הזמן, מר פלאט" אמר זיסבאום. "חשוב על זה במהלך הלילה. לא תמצא אף אחד אחר עם מחירים טובים כאלה בעבור סחורה שכזו. אני חושש שאתה משתעמם בניו יורק, מר פלאט. גבר צעיר כמוך – כמובן, חסרה לך חברתן של נשים. האם לא תרצה להוציא לארוחת ערב הערב בחורה צעירה נחמדה? העלמה אשר היא בחורה צעירה ומאוד נחמדה; היא תהפוך את השהות למהנה עבורך."

"בחיי, היא לא מכירה אותי," אמר פלאט בפליאה. "היא לא יודעת שום דבר על אודותיי. האם היא תלך? לא נערכה בינינו היכרות."

"האם היא תלך?" חזר זיסבאום, עם גבות מורמות. "וודאי שהיא תלך. אציג אותך בפניה. וודאי שהיא תלך."

הוא קרא לעלמה אשר בקולניות. היא באה, שלווה ומעט רוחשת בוז, בחולצתה הלבנה וחצאית שחורה פשוטה.

"מר פלאט ירצה בעונג חברתך בארוחת ערב הערב," אמר זיסבאום, מתרחק.

"וודאי," אמרה העלמה אשר, מתבוננת בתקרה. "אשמח מאוד. 9 – 1122 ברחוב עשרים מערב. באיזו שעה?"

"נאמר שבע בערב."

"בסדר גמור, אך בבקשה אל תבוא לפני הזמן. אני חולקת חדר עם מורת בית ספר, והיא אינה מרשה לשום בחורים לצלצל לדירה. אין סלון, כך שתהיה חייב לחכות במבואה. אני אהיה מוכנה."

ברבע אחרי שבע פלאט והעלמה אשר ישבו לשולחן מסעדה בברודווי. היא הייתה לבושה בשחור מצועף פשוט. פלאט לא ידע שהכול היה חלק מעבודתה. עם עזרתו הבלתי מתבלטת של המלצר הטוב, הוא הצליח להזמין ארוחת ערב מכובדת, להוציא את הקדמות ברודווי הרגילות. העלמה אשר הבזיקה לעברו חיוך מסנוור.

"האם אוכל לשתות משהו?" שאלה.

"מה, וודאי," אמר פלאט. "כל מה שתרצי."

"מרטיני יבש," אמרה למלצר.

כשהמשקה הובא והונח לפניה פלאט שלח יד וסילק אותו הצידה.

"מה זה?" שאל.

"קוקטיל, כמובן."

"חשבתי שהזמנת סוג של תה. זה ליקר. את לא יכולה לשתות את זה. מהו שמך הפרטי?"

"לחברי הקרובים," אמרה העלמה אשר בקרירות, "הוא הלן."

"הקשיבי, הלן," אמר פלאט, נשען מעבר לשולחן. "במשך שנים רבות, כל אימת שפרחו פרחי האביב בערבות הייתי מהרהר על מישהי שמעולם לא פגשתי או שמעתי על אודותיה. ידעתי שזו הייתה את ברגע שראיתיך אתמול. אני חוזר הביתה מחר, ואת באה איתי. אני יודע זאת, שכן ראיתי זאת בעיניך כשהבטת בי לראשונה. אינך צריכה לבעוט, שכן עליך להיכנס לתלם. הנה תעלול קטן שאספתי עבורך בדרכי הנה."

הוא הקפיץ טבעת יהלום של שני קראט מעבר לשולחן. העלמה אשר הקפיצה אותה חזרה אליו עם המזלג שבידה.

"אל תתחצף" אמרה בחומרה.

"אני שווה מאה אלף דולר," אמר פלאט. "אני אבנה לך את הבית הטוב ביותר במערב טקסס."

"אינך יכול לקנות אותי, מר קניין," אמרה העלמה אשר, "גם אם היו לך מאה מיליון. לא חשבתי שאצטרך לרסן אותך. לא נראית כמו האחרים ממבט ראשון, אך אני רואה שאתה כמו כולם."

"מי כל האחרים?" שאל פלאט.

"כל הקונים. אתם חושבים שבגלל שאנו הבחורות צריכות לצאת אתכם לארוחת ערב או שנאבד את עבודתנו יש לכם את הזכות לומר לנו ככל העולה על רוחכם. ובכן, שכח מזה. חשבתי שאתה שונה מהאחרים, אולם אני רואה שטעיתי."

פלאט נעץ את אצבעותיו בשולחן עם מחוות הארה של שביעות רצון פתאומית.

"יש לי את זה!" קרא, כמעט צוחק מאושר – "המקום של ניקולסון, בצד הצפוני. יש שם חורשה גדולה של עצי אלון ואגם טבעי. אפשר להרוס את הבית הישן ולהקים חדש במקומו."

"מספיק עם השטויות23," אמרה העלמה אשר. "אני מצטערת להעיר אותך, אבל כדאי לכם הבחורים להבין, אחת ולתמיד, איפה אתם עומדים. אני אמורה ללכת לארוחת ערב איתך ולעזור לך ליהנות כך שתסחר עם זיסי הזקן, אבל אל תצפה למצוא אותי בשום חליפה שאתה קונה."

"את מתכוונת לומר לי," אמר פלאט, "שאת יוצאת בדרך זו עם לקוחות, וכולם – וכולם מדברים אליך כמו שאני דיברתי?"

"הם כולם עושים הצגות," אמרה העלמה אשר. "אבל אני חייבת לומר שניצחת אותם במובן אחד. הם בדרך כלל מדברים על יהלומים בעוד שאתה באמת הבאת אחד."

"כמד זמן את כבר עובדת, הלן?"

"תפסת את השם שלי, אני רואה? אני מפרנסת את עצמי כבר שמונה שנים. הייתי קופאית ואורזת ואז זבנית עד שגדלתי ואז הפכתי להיות דוגמנית חליפות. מר איש טקסס, אתה לא חושב שקצת יין יהפוך את ארוחת הערב הזו לקצת פחות יבשה?"

"את לא הולכת לשתות יין יותר, יקירה. זה נורא לחשוב כיצד… אני אבוא לחנות מחר ואקח אותך. אני רוצה שתבחרי את המכונית לפני שנעזוב. זה כל מה שנצטרך לקנות כאן."

"הו, תפסיק עם זה. אילו ידעת כמה נמאס לי לשמוע דיבורים כאלה."

לאחר ארוחת הערב הם צעדו במורד ברודווי והגיע לפארק דיאנה הקטן24. העצים לכדו מיד את עינו של פלאט והוא היה חייב לפנות וללכת על הדרך הנושבת תחתיהם. האורות זהרו על שתי דמעות בהירות בעיניה של הדוגמנית.

"איני אוהב זאת," אמר פלאט. "מה העניין?"

"שזה לא יפריע לך," אמרה העלמה אשר. "טוב, זה בגלל – טוב, לא חשבתי שאתה מהסוג הזה כשראיתיך לראשונה. אבל כולכם אותו דבר. ועכשיו תיקח אותי הביתה או שאצטרך לקרוא לשוטר?"

פלאט לקח אותה לדלת הבניין שבו התגוררה. הם עמדו רגע במסדרון. היא הסתכלה עליו עם בוז שכזה בעיניה שאפילו לב האלון שלו החל להתנודד. זרועו הייתה בחצי הדרך להיכרך סביב מותניה, כשהיא הכתה אותו במכה עוקצת הישר בפרצופו עם ידה הפתוחה. כשפסע לאחור נפלה טבעת ממקום כלשהו על רצפת האריחים. פלאט גישש ומצא אותה.

"עכשיו, קח את היהלום חסר הערך שלך ולך, מר קניין," אמרה.

"זו השנייה – טבעת הנישואין," אמר הטקסני, אוחז בפס הזהב החלק בכף ידו. עיניה של העלמה אשר התלקחו לעברו בחשכה החלקית.

"למה התכוונת? – האם אתה?"

מישהו פתח את הדלת מתוך הבית.

"לילה טוב," אמר פלאט. "אראה אותך מחר בחנות."

העלמה אשר רצתה לחדרה וטלטלה את המורה עד שזו התיישבה במיטתה מוכנה לצעוק "אש!"

"היכן זה?!" קראה.

"זה מה שאני רוצה לדעת," אמרה הדוגמנית. "את למדת גיאוגרפיה, אמה, ואת צריכה לדעת. איפה העיר המכונה קא – קא – קראקס, אני חושבת שככה קוראים לה?"

"איך את מעיזה להעיר אותי בשביל זה?" אמרה המורה. "קראקס היא בוונצואלה, כמובן."

"איך היא?"

"טוב, זה בעיקר רעידות אדמה וצבעוניים וקופים וחום של קדחת והרי געש."

"לא אכפת לי," אמרה העלמה אשר, עליזה ומאושרת. "אני נוסעת לשם מחר."

  1. במקור – The Buyer from Cactus City. קקטוס היא עיר במחוז מור (Moore), טקסס. ↩
  2. במקור – Navarro & Platt. נבארו הוא שם מחוז בטקסט. פלאט מתכתב עם שמו של צ'ארלס צפניה פלאט (Charles Zephaniah Platt) פוליטיקאי אמריקאי ששימש כגזבר ניו יורק בין השנים 1813 – 1817. ↩
  3. במקור – liberal hands. זו רמיזה גם לאופיים הפוליטי של התושבים. ↩
  4. במקור – Navarro & Platt first introduced pennies west of the Colorado River. ↩
  5. במקור – San Antone. זו העיר השנייה בגודלה במדינת טקסס, שוכנת במחוז בקסאר בדרום המדינה. ראו גם היגיאה באמצע שום מקום, חוק וסדר, הוויתור הנעלה יותר, התו החסר והנשיקה הקסומה. ↩
  6. במקור – Black, wrought iron necktie. ↩
  7. במקור – Zizzbaum & Son. ↩
  8. במקור – A bull's eye. ↩
  9. במקור – Unirrigated Pecos County land. מחוז פייקס הוא מחוז בטקסס, הנקרא על שם נהר פייקס. ↩
  10. במקור – El Paso. זו עיר במדינת טקסס, על נהר הריו גראנדה הגובל עם מקסיקו. ↩
  11. במקור – Rio Grande. ריו גראנדה הוא נהר באמריקה הצפונית. מוצאו בהרי סן חואן, קולורדו וסיומו במפרץ מקסיקו, סמוך לעיר בראונסוויל, טקסס. הנהר מסמל את הגבול שבין ארצות הברית למקסיקו החל מאל פאסו ועד לשפכו במפרץ מקסיקו. ראו גם חוק וסדר, שוויו של דולר אחד, ג'יימי הייס ומיורל והוויתור הנעלה יותר. ↩
  12. במקור – Abey. ↩
  13. במקור – Flatiron. בניין פלאטירון, בן 22 קומות המתנשא לגובה של 87 מטרים, ונחשב לאחד מגורדי השחקים המפורסמים בניו יורק. הבניין קיבל את שמו בגין צורתו המיוחדת, דמוית מגהץ. ↩
  14. במקור – Hotel Astor. זהו מלון הממוקם באזור טיימס סקוור, מנהטן. החל את פעילותו בשנת 1904. קודם לכן היה המלון ממוקם בגוש בניינים הגובל ברחוב ברודווי, כיכר אסטור, רחוב 44 מערב ורחוב 45 מערב. ↩
  15. במקור – Under the Old Apple Tree. שיר רַגְשָׁנִי נפוץ משנת 1905, שנכתב על ידי הארי וויליאמס (Harry Williams) והולחן על ידי אגברט ואן אלסטין (Egbert Van Alstyne):

    The oriole with joy was sweetly singing
    The little brook was babbling it's tune
    The village bells at noon were gaily ringing
    The world seem'd brighter than a harvest moon

    For there within my arms I gently pressed you
    And blushing red, you slowly turned away
    I can't forget the way I once caressed you
    I only pray we'll meet another day

    I've really come a long way from the city
    And though my heart's breaking I'll be brave
    I've brought this bunch of flowr's, I think they're pretty
    To place upon a freshly moulded grave

    If you will show me, Father, where she's lying
    Or if it's far, just point it out to me
    Said he, "She told us all when she was dying
    To bury her beneath the apple tree"

    In the shade of the old apple tree
    Where the love in your eyes I could see
    When the voice that I heard, like the song of the bird
    Seem'd to whisper sweet music to me

    I could hear the dull buzz of the bee
    In the blossoms as you said to me
    With a heart that is true, I'll be waiting for you
    In the shade of the old apple tree

    מתוך: http://lyricsplayground.com/alpha/songs/i/intheshadeoftheoldappletree.shtml ↩

  16. במקור – Mrs. Winslow. ↩
  17. במקור – Crow-bait. זהו סוס רזה כל כך, הצפוי להפוך לפגר ולפיכך מהווה מקור משיכה לעורבים. ↩
  18. במקור – 38-25-42. ↩
  19. הכוונה למדוזה – אחת משלוש הגורגונות באגדות היווניות, מפלצת אכזרית שמבט עיניה היה מאבן באחת את העומד מולה. ↩
  20. בנקודה זו, הערתו של המספר נחשבת תמימה וסתומה משהו, אולם – כפי שמעיד המשכו של הסיפור – יש בה הרבה מן העקיצה הכואבת, המעידה על ניסיונה המפוקפק והמר של העלמה אשר בקנייני בגדים ובדרישותיהם הבלתי מהוגנות. ↩
  21. במקור – Orated oilily, להלן בשמנוניות. זהו ביטוי שיש בו הבעה ביקורתית כמו גם תיאור מקצועי של עבודת המכירה המנוסה של מר זיסבאום. ↩
  22. זהו תאריך הולדתו של או. הנרי: 11.9.1862. ↩
  23. במקור – Put out your pipe. ↩
  24. במקור – Diana's little wooded park. דיאנה הייתה אלת הציד באגדות היווניות, עובדה שקשרה אותה ליערות ולחיות הבר. חורשות אלונים הוקדשו לדמותה ולסמלה. בנוסף נמנתה דיאנה על שלישיית האלים שמנתה את ווירביוס – אל היערות ואגריה, נימפת הים. מקדשה בגבעת אבנטין נפקד על ידי גדודי מעריציה, שהיו בעיקר עבדים ופשוטי עם עניים, ושימש עבורם מקלט ומחסה. ↩
About the Author
Lady in an Evening Dress – Lilla Calbot Perry, National Museum of Women in the Arts, Washington D.C., 1911, oil on canvas
© כל הזכויות שמורות לד"ר גתית שמעון