הקול והזעם

Array
(
    [0] => WP_Term Object
        (
            [term_id] => 18
            [name] => סיפורים ותרגומים
            [slug] => stories-and-translations
            [term_group] => 0
            [term_taxonomy_id] => 18
            [taxonomy] => category
            [description] => 
            [parent] => 0
            [count] => 132
            [filter] => raw
            [cat_ID] => 18
            [category_count] => 132
            [category_description] => 
            [cat_name] => סיפורים ותרגומים
            [category_nicename] => stories-and-translations
            [category_parent] => 0
        )

)

הקול והזעם¹

אנשי הדרמה:
אדון פנה²            סופר
העלמה לורה        קצרנית ספרותית³

תמונה: חדר העבודה של מפעל הספר הפופולארי של האדון פנה.

אדון פנה – בוקר טוב, העלמה לורה. שמח לראותך כה דייקנית. עלינו לסיים היום את תשלום יוני עבור התקופה⁴. לוורט דוחק בי בגינו. האם את מוכנה? נמשיך במקום בו הפסקנו אתמול. (מכתיב) "קייט, באנחה, התרוממה מברכיו ו…"

העלמה לורה – סלח לי; אתה מתכוון "התרוממה מברכיה," במקום "מברכיו," לא כן?

אדון פנה – אה… לא… "מברכיו", אם תואילי. זו תמונת אהבה בגן. (מכתיב) "התרוממה מברכיו ואז, מסמיקה עם ביישנות נעורים מכושפת, נחה לרגע לאחר שקורטלנד הכריז על אהבתו. הייתה זו שעה של אושר עילאי וענוג. כאשר קייט – תמונה שקורטלנד מעולם – …"

העלמה לורה – סלח לי; אבל האם זה לא יהיה נכון יותר מבחינה דקדוקית לומר "כאשר קייט התבוננה," במקום "נראתה"?⁵

אדון פנה – ההקשר יסביר. (מכתיב) "כאשר קייט – תמונה שקוטרלנד מעולם לא שכח – הגיעה מטופפת על המדשאה, נראה היה לו כי זה המראה היפה ביותר שהעולם הציע אי־פעם למבטו."

העלמה לורה – הו!

אדון פנה – (מכתיב) "קייט השליכה עצמה לאושר אהבתה המחודשת באופן כה מושלם, שאף צל מצערה הקודם לא הוטל עליו. קורטלנד, עם זרועו כרוכה בהחלטיות סביב מותניה, לא ידע דבר על אנחותיה…"

העלמה לורה – "אלי! אם הוא לא היה יכול לאמוד את מידותיה⁶ עם זרועו סביב…"

אדון פנה (מזעיף) – "של אנחותיה ודמעותיה מהערב הקודם."

העלמה לורה – הו!

אדון פנה – (מכתיב) "לקורטלנד, קסמה העיקרי של הנערה זו היה מראה התמימות ואי־הגשמיות שלה. מעולם לא היו לנזירה…"

העלמה לורה – מה דעתך לשנות זאת ל"אף פעם לא היה"?⁷

אדון פנה (בנחרצות) – "מעולם לא היו לנזירה בתא מנזר פנים מתוקים וטהורים יותר."

העלמה לורה – הו!

אדון פנה (מכתיב) – "אולם כעת קייט חייבת למהר חזרה לבית פן תתגלה היעדרותה. לאחר ברכת פרידה שופעת חיבה היא פנתה וחשה משם בקלילות. מבטו של קורטלנד ליווה אותה. הוא צפה בה מתרוממת…"

העלמה לורה – סלח לי, אדון פנה; אבל כיצד הוא היה יכול לראותה מעפעפת כשגבה מופנה אליו?⁸

אדון פנה (בנימוס רב) – ייתכן שתביני את כוונתי בתובנה גדולה יותר אם תמתיני לסיום המשפט. (מכתיב) "צפה בה מתרוממת בחינניות כמו עופר כשעלתה על המרפסת המזרחית."

העלמה לורה – הו!

אדון פנה (מכתיב) – "ואף על פי כן מעמדו של קורטלנד נישא כה רם וגבוה מעל משרתת כפרית זו, שהוא התיירא לשקול את המהפך החברתי אשר עשוי להיגרם באם יינשא לה. הקולות המסורתיים של מעמדו החברתי ועולמו קראו לו בצליל בטוח ובאופן כה רם להניח לה ללכת. מה יקרה הלאה…"

העלמה לורה (נושאת עיניה בזעזוע) – אני בטוחה שאני לא יכולה לומר, אדון. אלא אם כן (בצחקוק) תרצה להוסיף "גלאגר."⁹

אדון פנה (בקרירות) – סלחי לי. לא ביקשתי לכפות עליך את משימת שיתוף הפעולה. נא החשיבי את השאלה כחלק מהטקסט.

העלמה לורה – הו!

אדון פנה (מכתיב) – "בצד אחד היו אהבה וקייט; בצד האחר ירושתו של מעמד חברתי וגאווה משפחתית. האם אהבה תנצח? אהבה, שהמשוררים אומרים לנו כי תשרוד לנצח!" (מבחין שהעלמה לורה נראית תשושה ומביט בשעונו.) זו עבודה ארוכה וטובה. אולי כדי שנפסיק מעט.

(העלמה לורה אינה עונה)

אדון פנה – אמרתי, העלמה לורה, עסקנו בזה זמן רב למדי – האם לא תרצי להפסיק קצת?

העלמה לורה – הו! האם פנית אלי מקודם? כתבתי את מה שאמרת. חשבתי שזה היה שייך לסיפור. זה נראה לי מתאים בדיוק. הו, לא; אני לא עייפה.

אדון פנה – טוב ויפה, אם כן, נמשיך. (מכתיב) "על אף ספקות ונקיפות מצפון אלה, קורטלנד היה גבר שמח. באותו ערב במועדון הוא הרים בדממה כוסית לעיניה הבהירות של קייט עם כוס שופעת מהבציר הנדיר ביותר. לאחר מכן יצא לטיול עם, כפי קייט…"

העלמה לורה – סלח לי, מר פוני, על שאני מסתכנת בהצעה; אבל האם אתה לא חושב שאתה עשוי לציין זאת באופן גס פחות?

אדון פנה (נדהם) – הא, הא – אני חושש שאיני מבין אותך.

העלמה לורה – המצב שלו. למה לא לומר שהוא היה "מלא" או "שיכור"? זה יישמע הרבה יותר אלגנטי מאשר בדרך שבה ביטאת את זה.

אדון פנה (עדיין תוהה בקדרות) – האם תואילי לציין, העלמה לורה, היכן רמזתי שקורטלנד היה "מלא", אם את מעדיפה את המילה הזו?

העלמה לורה (מעלעלת ברוגע ברשימות הקצרנית שלה) – זה היה בדיוק כאן, מילה במילה. (מקריאה.) "לאחר מכן הוא יצא לטיול עם מִחלָקַיִם."

אדון פנה (בהדגשה מיוחדת) – הא! וכעת האם תואילי להמשיך עם המונח המצונזר? (מכתיב.) "לאחר מכן הוא יצא לטייל עם, כפי שקייט אמרה לו פעם באופן גחמני, רוחה נשענת על זרועו."

העלמה לורה – הו!

אדון פנה (מכתיב) – פרק שלושים וארבע. כותרת – "מה קייט מצאה בגן."
"אותו בוקר קיץ ריחני הביא משימות נדיבות לכל. הדבורים נמצאו בפריחת היערה על המרפסת. קייט, שרה שיר קטן, גזמה את הענפים הפרועים של הגפנית האהובה עליה. קרני השמש עצמה…"

העלמה לורה – האם עלי לומר "עלתה?"

אדון פנה (לאט מאוד ובתשומת לב נואשת) – "קרני – השמש – עצמה – היו – שורות – של – ורוד – סמוק – ו – חוטמית – ו – יקינטון – ממתינים – שתייבש – את – עליהם – ספוגי הטל."

העלמה לורה – הו!

אדון פנה (מכתיב) – "החשמלית המוקדמת ביותר, מפזרת את הציפורים מדרכה כמו חתול משוטט, הביאה את קורטלנד מאולפורט. הוא שכח את…"

העלמה לורה – אהם! מעניין איך הוא גרם למבקר הכרטיסים ל…

אדון פנה (בקול רם מאוד) – "שכח את חזיונות הלילה הורודים והנהדרים באורו המעשי של השחר המפוכח."

העלמה לורה – הו!

אדון פנה (מכתיב) – "הוא בירך אותה עם חיוכו ומנהגו הרגיל. 'ראי את הגלים' קרא, מצביע אל מימיו המתרוממים של הים, 'לעולם מחזרים וחוזרים לחוף הסלעי.'
'מוכנים להישבר,' אמרה קייטי עם…"

העלמה לורה – אוי! ערב אחד הזרוע שלו כרוכה סביבה ובבוקר המחרת הוא מוכן לשבור לה את הראש! בדיוק כמו גבר!

אדון פנה (בשלווה חשודה) – ישנן פעמים, העלמה לורה, כאשר גבר הופך כה מרוגז שאפילו אישה… אבל נניח שנסיים את המשפט. (מכתיב.) "'מוכנים להישבר,' אמרה קייט, עם מבט רוטט של נשמת־אשה מעוררת, 'לקצף ורסס טיפות, משמידות עצמן על החוף שהן אוהבות כל־כך.'"

העלמה לורה – הו!

אדון פנה (מכתיב) – "קורטלנד, בנוכחותה של קייט, שמע קלושות את קול הזהירות. שלושים שנה לא ציננו את התלהבותו. היה זה בכוחו להעניק מתנות גדולות לנערתו. הוא עדיין החזיק באמונות שהיו לו בשנות העשרים לחייו." (לעלמה לורה, בלאות) אני חושב שזה מספיק לעת עתה.

העלמה לורה (בחוכמה) – ובכן, אם היו לו את העשרים שהוא האמין שהיו לו, זה היה עשוי לקנות לה מתנה נחמדה למדי.

אדון פנה (בקול ענות חלשה) – המשפט האחרון היה שלי. אנחנו נפסיק להיום, העלמה לורה.

העלמה לורה – שאחזור מחר?

אדון פנה (חסר ישע תחת האיות המכושף¹⁰) – אם תואילי בטובך.

העלמה לורה יוצאת.

---