LinkedIn

Search


סיפורים ותרגומים / ג'יימי הייס ומיורל
Date: 14 פבר 2015
By: admin
Tag: , , , , ,
Comment: 0

ג'יימי הייס ומיורל

ג'יימי הייס ומיורל1

I

ארוחת הערב הסתיימה, ועל המחנה נפלה השתיקה אשר ליוותה את גלגול הסיגריות מקליפת התירס. חור המים האיר מהאדמה האפלה כמו טלאי של שמים נופלים. זאבי ערבות נבחו. חבטות עמומות רמזו על תנועות סוס־הנדנדה של הפוני הכפותים ברגליהם, כשנעו – מקרטעים – אל עשב רענן2. מחצית היחידה של גדוד הסְפָר של שומרי יערות טקסניים3 התפזרה סביב האש.

צליל מוכר היטב – רפרוף ושפשוף של חורשה עבותה כנגד ארכופי עץ – הגיע מסבך מעובה מעל למחנה. שומרי היערות הטו אוזן בזהירות. הם שמעו קול רם ועליז הקורא בעידוד נוסך רוגע: "היצמדי בחוזקה, מיורל קשישתי, כבר כמעט הגענו! זו הייתה נסיעה ארוכה בשב'ך, לא ככה, חופן מיושן של נעצי־שטיח־חייתיים־מיושנים שכמוך? היי, עכשיו, תפסיקי לנס'ת לנשק אותי! אל תחזיקי כל־כך חזק בצוואר שלי – הסוס הצבעוני הזה כאן לא יותר מדי בטוח על הרגליים, תשמעי מה שאני אומר 'ך. הוא עלול לזרוק מעליו את שנינו אם לא נשים לב."4

שתי דקות של המתנה הביאו בפסיעה בודדת5 פוני "צבעוני" עייף אל המחנה. צעיר רזה וגבוה בן עשרים ישב בעצלתיים על האוכף. ל"מיורל" שאליה פנה לא היה כל זכר.

"היי, חבר'ה!" צעק הרוכב בעליזות. "יש כאן מכתב לסגן מאנינג."6

הוא ירד מעל הסוס והסיר את האוכף, הטיל את ליפוף חבל היתד שלו והתיר את רצועת הרסן מעל הקרן7. בעוד סגן מאנינג קרא בפקודה את המכתב, שפשף הבא החדש בדאגה בוץ יבש בלולאות הרסנים, מפגין תשומת לב מתחשבת כלפי רגליה הקדמיות של בהמת הרכיבה שלו.

"בחורים," אמר הסרן, מנופף בידו אל שומרי היערות, "זהו מר ג'ימס הייס. הוא חבר חדש בחבורה. קפטן מקלין8 שלח אותו מטה מאל פאסו9. הבחורים ידאגו לכך שתקבל קצת ארוחת ערב, הייס, מיד כאשר תרכיב את המעצור על הפוני שלך."

הטירון המגויס התקבל בלבביות על ידי שומרי היערות. עם זאת, הם בחנוהו בתובנה ובשיפוט תלוי. בחירת חבר על הגבול נעשית עם זהירות ושיקול דעת מוגברים פי עשרה מאלה שעל פיהם בוחרת לה נערה אהוב. פעמים רבות עשויים חייכם להיות תלויים בעצביו, נאמנותו, כוונותיו ושיפוט דעתו השקול של שותפכם10.

לאחר ארוחת ערב בריאה הצטרף הייס למעשנים סביב המדורה. הופעתו לא יישבה את כל השאלות במוחם של אחיו שומרי היערות. הם ראו בפשטות צעיר רפוי, רזה וגבוה עם שיער פשתן צרוב משמש ופנים גלויי לב בגוון חום־סגלגל שעטו חיוך היתולי וטוב־מזג.

"בחורים," אמר שומר היערות החדש, "אני מתכוון להציג 'כם חברה שלי. אף פ'ם לא שמעתי אף אחד שקרא לה יפיפייה, אבל אתם כולכם תודו שיש לה כמה נקודות טובות. צאי החוצה מיורל!"

הוא פתח את חולצת הפלנל הכחולה שלו. מתוכה זחלה צפרדע מקרינה11. סרט אדום בוהק היה קשור בהידור קל סביב צווארה המחודד. היא זחלה לברכו של בעליה והתיישבה שם, חסרת תנועה.

"למיורל הזאת כאן," אמר הייס, עם הנף יד כשל נואם, "יש מעלות. היא אף פעם לא עונה, היא תמיד נשארת בבית והיא מסתפקת בשמלה אדומה אחת לכל יום ויום ראשון גם."

"תסכלו בחרק העלוב הזה!" אמר אחד משומרי היערות בגיחוך. "ראיתי הרבה מהצפרדעים המקרינות האלה, אבל אף פעם לא הכרתי מישהו שהחזיק אחת כשותפה לדרך. האם הדבר הארור הזה מבדיל אותך ממישהו אחר?"

"קח אותה לשם ותראה," אמר הייס.

הלטאה הקצרה והעבה, הידועה כצפרדע מקרינה, אינה מזיקה. יש לה את הזוועתיות המבחילה של מפלצות טרום־היסטוריות שעם צאצאיהן המצומצמים היא נמנית, אולם היא עדינה יותר מיונה.

שומר היערות נטל את מיורל מעל ברכו של הייס וחזר למקומו על ערימה מגולגלת של שמיכות. השבויה התפתלה ונעצה את טפריה ונאבקה בעוז בתוך ידו. לאחר שאחז בה לרגע או שניים, הציב אותה שומר היערות על הקרקע. באופן מוזר אך זריז הניעה הצפרדע את ארבעת רגליה המשונות עד שעצרה קרוב לרגלו של הייס.

"שככה יהיה לי טוב!"12 אמר שומר היערות האחר. "הברנש הקטן מכיר אותך. אף פעם לא חשבתי שלחרקים האלה היה הרבה שכל!"

II

ג'יימי הייס הפך אהוד במחנה שומרי היערות. היה לו מאגר בלתי נדלה של מזג־טוב ותכונה מתונה ורב־שנתית של הומור המותאם היטב לחיי המחנה. מעולם לא היה בלעדי הצפרדע המקרינה שלו. בחיק חולצתו במהלך רכיבות, על ברכו או כתפו במחנה, תחת שמיכותיו בלילה, החיה הקטנה והמכוערת מעולם לא עזבה אותו.

ג'יימי היה בדחן מהסוג ששגשג בדרום ובמערב הפרוע. בלתי מיומן ביצירת שיטות לשעשוע או בתפיסות שנונות, הוא נתקל ברעיון מבדח ונאחז בו בהערצה. צפרדע מקורנת מאולפת עם סרט אדום סביב צווארה נראתה בעיני ג'יימי דבר מצחיק מאוד, שבאמצעותו ישעשע את חבריו. משום שהיה זה רעיון שמח, מדוע לא להנציח אותו?

לא ניתן היה לקבוע בדיוק את הרגש שהתקיים בין הצפרדע וג'יימי. יכולתה של הצפרדע המקרינה לחיבה מתמשכת היא נושא עליו לא התקיימו דיונים ציבוריים. קל יותר לנחש את רגשותיו של ג'יימי. מיורל הייתה יצירת מופת של שנינות וככזו הוא הוקיר אותה. הוא לכד זבובים למענה והגן עליה מפני רוח צפונית קרה ופתאומית. עם זאת, טיפולו היה אנוכי למחצה, וכשהגיעה השעה היא גמלה לו פי אלף מונים.

מיורלות אחרות ערערו לפיכך את תשומת ליבם הקלה של ג'יימים אחרים.

לא מיד הגיע ג'יימי הייס לכדי אחווה מושלמת עם חבריו. הם אהבו אותו הודות לפשטותו ובדחנותו, אך חרב גדולה של שיפוט מושהה ריחפה מעליו. עיקר חיי שומר יערות אינם רק בעשיית שמח במחנה. יש לעקוב אחרי גנבי־סוסים, להתיש עבריינים נואשים, להתמודד עם פושעים, להניס שודדים מתוך החורשה העבותה, לכפות שלום וסדר אל מול קנה לועו של אקדח תופי בן שישה קנים13.

ג'יימי היה "בוקר באופן כללי ביותר", לדבריו; הוא היה בלתי מנוסה בשיטות לוחמה של שומר יערות. לפיכך העלו שומרי היערות השערות רציניות בינם לבין עצמם בנוגע לאופן שבו יתמודד מול נשק האויב מבלי לסגת. שכן, זאת יש לומר, כבודה וגאוותה של כל חברת שומרי יערות גלומה בגבורת היחיד של חבריה.

במשך חודשיים היה הגבול שקט. שומרי היערות השתרכו באדישות וישבו בעצלתיים במחנה. ואז – נושא נחת למגני הסְפָר החלודים – סבסטיאנו סאלנדר14  – פושע מקסיקני מפורסם וגנב בקר חסר מעצורים, חצה את ריו גראנדה15 עם חבורתו והחל להטיל חורבן על הצד הטקסני. היו סימנים לכך שג'יימי הייס יקבל בקרוב את ההזדמנות להפגין את תעוזתו. שומרי היערות סיירו בלהיטות ונכונות, אך אנשיו של סאלנדר רכבו על סוסיהם כמו לוקינוואר16, והיה קשה ללוכדם.

ערב אחד, בסביבות שקיעת השמש, עצרו שומרי היערות לארוחת ערב לאחר רכיבה ארוכה. סוסיהם עמדו מתנשמים, מאוכפים עדיין. האנשים טיגנו בשר חזיר והרתיחו קפה. לפתע, מתוך סבך השיחים, הסתערו עליהם סבסטיאנו סאלנדר וכנופייתו עם אקדחי שישה קנים רושפים וצווחות רמות. הייתה זו הפתעה מתוכננת. שומרי היערות קיללו בקולות מוטרדים והעסיקו את רובי הוינצ'סטר17 שלהם; אולם המתקפה הייתה רק הגחה מרהיבת־עין מהסוג המקסיקני הטהור ביותר. לאחר ההצגה הנמלצת דהרו הרוכבים, צווחים, הלאה במורד הנהר. שומרי היערות עלו על סוסיהם ודלקו בעקבותיהם; אולם בפחות משני מייל התאמצו הפוני היגעים כל־כך עד שסגן מאנינג נתן את ההוראה לזנוח את המרדף ולשוב אל המחנה.

אז התגלה כי ג'יימי הייס היה חסר. מישהו נזכר שראה אותו נמלט עם סוסו כשהחלה ההתקפה, אך אף אחד לא הבחין בו מאז.

הבוקר הגיע אך לא ג'יימי. הם סרקו את האזור סביב, מתוך השערה שנהרג או נפצע, אולם ללא הצלחה. לאחר מכן הם עקבו אחר כנופייתו של סאלנדר, אך נראה שהיא נעלמה. מאנינג סיכם שהמקסיקני הערמומי חצה שוב את הנהר לאחר פרידתו התיאטרלית. ואכן, לא דווח עוד על ביזה והרס נוספים מצידו. הדבר העניק לשומרי היערות זמן לטפל בפצעם הכאוב. כפי שנאמר, כבודה וגאוותה של כל חברת שומרי יערות גלומה בגבורת היחיד של חבריה. וכעת הם האמינו שג'יימי הייס הפך מוג־לב עם שריקת כדוריו של המקסיקני. לא הייתה הסקה אחרת. באק דיוויס18 ציין שאף ירייה לא נורתה על ידי כנופייתו לאחר שג'יימי נראה רץ אל סוסו. לא הייתה כל דרך עבורו לספוג פגיעת ירייה. לא, הוא נמלט מהקרב הראשון ולאחריו לא ישוב, מודע לכך שהתמודדות עם בוז חבריו תהיה קשה יותר משריקות רובים רבים. לפיכך פלוגתו של מאנינג מחבורת מקלין, גדוד הסְפָר, הייתה שרויה בעגמומיות קודרת. היה זה הפגם הראשון במגינה19. מעולם, בכל קורות השירות, לא הניף שומר יערות נוצה לבנה. כולם אהבו את ג'יימי הייס, ועובדה זו רק הפכה את הדבר לגרוע יותר.

ימים, שבועות וחודשים חלפו וענן קטן זה של פחדנות בלתי־נשכחת היה עדיין תלוי, מעיב, מעל המחנה.

III

כמעט שנה לאחר מכן – לאחר קרקעות מחנות רבות ומאות מיילים רבים שהוגנו ונשמרו – סגן מאנינג, עם כמעט אותה חטיבה של אנשים, נשלח לנקודה המרוחקת אך מיילים ספורים מתחת למחנם הישן על הנהר כדי לפקח על כמה הברחות באזור. אחר צהרים אחד, בעודם רוכבים דרך חלקת אפונה צפופה, הם נתקלו בגומת צמחייה חשופה, אשר נוצרה מהתפלשות חזירים. שם רכבו אל תמונה מתוך טרגדיה בלתי כתובה.

בגומת הצמחייה החשופה נמצאו שלדיהם של שלושה מקסיקנים. בגדיהם לבדם סייעו בזיהויים. הגדול מבין הדמויות היה בעבר סבסטיאנו סאלנדר. כובע הסוֹמְבְּרֶרוֹ הגדול והיקר שלו, כבד מקישוטי הזהב שעליו – כובע מפורסם בכל ריו גראנדה – היה מונח שם, מחורר על ידי שלושה כדורים. לצד רכס הגומה נחו רובי הוינצ'סטר המחלידים של המקסיקנים – מכוונים כולם לאותו הכיוון. שומרי היערות רכבו בכיוון ההוא למשך חמישים יארד. שם, בשקע קטן בקרקע, עם אקדחו ניצב עדיין נוכח השלושה, נמצא שלד נוסף.

היה זה קרב חידלון. לא היה דבר לזהות באמצעותו את המגן הבודד. בגדיו – אלה שנותרו עדיין מובחנים על ידי הנסיבות – נראו מהסוג שהיה עשוי ללבוש כל מגדל בקר או איש חווה.

"איזה בּוֹקֵר," אמר מאנינג, "שהם תפסו לבד. בחור טוב! הוא הקים מהומה מפוארת לפני שהם תפסו אותו. אז זו הסיבה מדוע לא שמענו יותר מדון סבסטיאנו!"

ואז, מתחת לסחבות מוכות האקלים של המנוח, התפתלה החוצה צפרדע מקרינה עם סרט אדום דהוי סביב צווארה והתיישבה על כתפו של אדונה השקט משכבר הימים. ללא מילים היא סיפרה את סיפורו של צעיר שמעולם לא עמד למשפט ושל סוסו "הצבעוני" המהיר – כיצד חלפו בדהירה על פני כל חבריהם באותו יום במרדף אחר הרוכבים המקסיקנים, וכיצד הקריב הבחור את חייו בעודו מעלה את כבודה של הפלוגה.

היחידה הצבאית התקבצה סביב, ובו־זמנית עלתה זעקה פראית מבין שפתיהם. ההתפרצות הייתה כאחד קינה, התנצלות, הנצחה ושיר תרועת ניצחון. תפילת אשכבה מוזרה, יש מי שיאמר, מעל גופתו של חבר שנפל; אך אם ג'יימי הייס יכול היה לשמוע אותה, הוא היה מבין.

  1. במקור – Jimmy Hayes and Muriel. ניתן לזהות את ג'יימי הייס עם דמותו ההיסטורית של ג'ון קופי "ג'ק" הייז (John Coffee “Jack” Hays) שומר יערות טקסני ולוחם אינדיאנים מפורסם. ↩
  2. במקור – Hobbled ponies. פירוש המילה Hobble היא מתקן שנועד למנוע או להגביל את תנועתם של אנשים או בעלי חיים, על ידי קשירת רגל אחת (או יותר) ברצועה. נפוץ בעיקר אצל סוסים. ↩
  3. במקור – Frontier Battalion of Texas Rangers . ↩
  4. במקור –

    “Brace up, Muriel, old girl, we're 'most there now! Been a long ride for ye, ain't it, ye old antediluvian handful of animated carpet-tacks? Hey, now, quit a tryin' to kiss me! Don't hold on to my neck so tight —  this here paint hoss ain' t any too shore-footed, let me tell ye. He's liable to dump us both off if we don't watch out.” ↩

  5. במקור – Single footing. המונח Footing הוא מונח מיושן המתאר את צעדי פרסות הסוס. ↩
  6. במקור – This here's a letter fer Lieutenant Manning. פירוש השם מאנינג הוא אדם אמיץ או נועז (נגזרת של המילה הנורדית העתיקה – Mannigni). ↩
  7. במקור – Saddle-horn: קשר מאורך דמוי קרן על אוכף בקר – אוכף מערבי שנועד לרעיית בקר. ↩
  8. במקור – Captain McLean. ↩
  9. במקור – El Paso: עיר במדינת טקסס, שוכנת על חוף נהר הריו גראנדה בגבול מקסיקו. ↩
  10. במקור – Side-kicker. ↩
  11. במקור Horned frog. מדובר למעשה בלטאה ממשפחת הלטאות המקרינות (Phrynosomatidae) אשר קיבלה את שמה בגין מבנה גופה המעוגל וחרטומה הבולט, אשר גורם לה להידמות לקרפדה או צפרדע. ↩
  12. במקור – Dang my hide. ↩
  13. במקור – Six-shooter. ↩
  14. במקור – Sebastiano Saldar. מקור השם סבסטיאן ביוונית הוא Sebastos ופירושו נכבד, מכובד. זו נגזרת של המילה Sebas שמשמעותה מטיל מורא. סבסטיאן היה גם שמו של קדוש נוצרי – סבסטיאן הקדוש (San Sebastiano, 256 – 288), שעל פי המסורת הנוצרית הטביל רבים לנצרות ואף ריפא אשה מאילמותה בת שש השנים. הקיסר הרומאי דיוקלטיאנוס, שנודע ברדיפותיו אחר נוצרים מאמינים, האשימו בבגידה והורה להובילו לשדה, שם ייקשר לעמוד כך שקַשָּׁתים יוכלו לירות בו את חיציהם ולהורגו. סבסטיאן ספג חיצים רבים אין־ספור אך לא נהרג. אירנה, אלמנה מרומא, הלכה לחלץ את גופתו כדי לקברה, אולם משגילתה כי היה עדיין בחיים הביאה אותו אל ביתה וטיפלה בו עד שחזר לאיתנו. אחת מדרות ביתה הייתה נערה עיוורת וסבסטיאן ריפא אותה מעיוורונה. לאחר שהחלים התעמת סבסטיאן עם דיוקלטיאנוס והקיסר הרומאי הורה להלקותו עד מוות.
    אזכוריו באמנות ובספרות מתארים את סבסטיאן קשור לעץ, ירויי על ידי חיצים, עובדה המתכתבת עם אחרית ימיו של סבסטיאנו סאלנדר הבדיוני בסיפורו של או. הנרי, אשר סיים את חייו במקום נסתר בטבע, ירוי על ידי שלושה כדורים.
    משמעות המילה Saldar הינה לגמול, ליישב. גם שם זה מתכתב עם אחרית הסיפור – הן במובן של גמול לפושעים המקסיקנים והן במובן של יישוב התעלומה (וההערכה) בעניינו של ג'יימי הייס. ↩
  15. במקור – Rio Grande: נהר שראשיתו בהרי סן חואן, קולורדו וסיומו במפרץ מקסיקו, טקסס. ↩
  16. במקור – Lochinvar: גיבור שירו של וולטר סקוט – אביר אמיץ המגיע ללא הזמנה לסעודת הנישואין של אהובתו, אשר עומדת להינשא לאדם "איטי באהבה ופחדן נבזה ומתועב במלחמה". לוקינוואר מבקש לרקוד ריקוד אחד עם הכלה ומרקיד אותה אל הדלת, מעלה אותה על סוסו והשניים רוכבים יחדיו אל הלא נודע:

    O young Lochinvar is come out of the west,
    Through all the wide Border his steed was the best;
    And save his good broadsword he weapons had none,
    He rode all unarm’d, and he rode all alone.
    So faithful in love, and so dauntless in war,
    There never was knight like the young Lochinvar.

    He staid not for brake, and he stopp’d not for stone,
    He swam the Eske river where ford there was none;
    But ere he alighted at Netherby gate,
    The bride had consented, the gallant came late:
    For a laggard in love, and a dastard in war,
    Was to wed the fair Ellen of brave Lochinvar.

    So boldly he enter’d the Netherby Hall,
    Among bride’s-men, and kinsmen, and brothers and all:
    Then spoke the bride’s father, his hand on his sword,
    (For the poor craven bridegroom said never a word,)
    “O come ye in peace here, or come ye in war,
    Or to dance at our bridal, young Lord Lochinvar?”
    “I long woo’d your daughter, my suit you denied;—
    Love swells like the Solway, but ebbs like its tide—
    And now I am come, with this lost love of mine,
    To lead but one measure, drink one cup of wine.
    There are maidens in Scotland more lovely by far,
    That would gladly be bride to the young Lochinvar.”

    The bride kiss’d the goblet: the knight took it up,
    He quaff’d off the wine, and he threw down the cup.
    She look’d down to blush, and she look’d up to sigh,
    With a smile on her lips and a tear in her eye.
    He took her soft hand, ere her mother could bar,—
    “Now tread we a measure!” said young Lochinvar.

    So stately his form, and so lovely her face,
    That never a hall such a galliard did grace;
    While her mother did fret, and her father did fume,
    And the bridegroom stood dangling his bonnet and plume;
    And the bride-maidens whisper’d, “’twere better by far
    To have match’d our fair cousin with young Lochinvar.”

    One touch to her hand, and one word in her ear,
    When they reach’d the hall-door, and the charger stood near;
    So light to the croupe the fair lady he swung,
    So light to the saddle before her he sprung!
    “She is won! we are gone, over bank, bush, and scaur;
    They’ll have fleet steeds that follow,” quoth young Lochinvar.

    There was mounting ’mong Graemes of the Netherby clan;
    Forsters, Fenwicks, and Musgraves, they rode and they ran:
    There was racing and chasing on Cannobie Lee,
    But the lost bride of Netherby ne’er did they see.
    So daring in love, and so dauntless in war,
    Have ye e’er heard of gallant like young Lochinvar?
    Sir Walter Scoot, Lochinvar, http://www.poetryfoundation.org/poem/183947.

    על אף שהמקסיקנים הם שמובאים בהקבלה לאביר לוקינוואר, נראה שבן דמותו האמיתי הוא דווקא ג'יימי הייס, כאשר מיורל מגלמת את תפקיד אהובתו הנצחית והאמיתית, שגם המוות לא ירחיק אותה מעם אהובה. ראו גם איש השלג. ↩

  17. במקור – Winchesters. ↩
  18. במקור – Buck Davis. פירוש השם באק הוא צבי או תיש, כינוי לאדם צעיר, חסון ונמרץ. משמעו של שם המשפחה הוולשי דיוויס הוא בנו של הקדוש דיוויד. שם זה הונצח בשיר וולשי מפורסם, הטוען כי באחרית הימים יתאחד העם הוולשי מאחורי סמלו של דיוויד כדי להביס את האנגלים. רעיון זה מתגלם גם בסיפורו של או. הנרי, כאשר ניצחונו של ג'יימס הייס על כנופיית המקסיקנים מוכיח את ניצחונם של שומרי היערות (שעליהם נמנה גם באק דיוויס) על פני יריביהם. ↩
  19. במקור – Escutcheon: מגן או סימן דמוי מגן המוצג על מדי צבא. ↩
About the Author
Oil on canvas, 1874
© כל הזכויות שמורות לד"ר גתית שמעון